הראיות המעטות שהציגו המשיבים, לכאורה, לשילובו – זימונים בודדים לישיבות שותפים והודעות דוא"ל בדבר מידע שהמבקש ביקש או קיבל – אינן מעידות על כך שלא מודר מקבלת מידע שזכותו לקבל.
ריבוי הנימוקים שהציגו המשיבים להפסקת עריכת הדוחות מגביר את החשד לכאורה שמטרת ההפסקה היא הסתרת מידע (עמ' 85 לפרוטוקול, ש' 20-18), מה גם שכל נימוק – לגופו – אינו משכנע כי מדובר בהחלטה עניינית:
הטענה לפיה היה זה תפקידו של המבקש לערוך חלק מדוחות אלה אינה פוטרת את המשיבים מעריכתם, אם היא נחוצה לניהול החברה ואם נטלו מידי המבקש את חלקו בניהולה ובאו בנעליו. קל וחומר שכך הדבר, שעה שאין עריכת הדוחות נעוצה בידיעה מיוחדת כלשהי של המבקש – ההפך הוא הנכון: המשיב 1 התהדר בכך שביצע חפיפה עם המבקש ולימד אותו כיצד לערוך את הדוחות (עמ' 83 לפרוטוקול, ש' 22).
אף הטענה כאילו המידע המשיך להיות חשוף בפני המבקש לאורך כל העת, אינה יכולה לעמוד. המשיב 1 טען בעדותו, כי כשקיבל בחודש דצמבר 2012 את דרישת
--- סוף עמוד 21 ---
המבקש לחשיפת מידע בפניו, הפנה אותו להנהלת החשבונות (עמ' 94 לפרוטוקול, ש' 14-10). מעבר לעובדה שלא הוכח שתשובה כזו ניתנה, המשיב 1 בעצמו אישר כי ספרי הנהלת החשבונות אינם משקפים את התמונה המלאה הדרושה לניהול החברה.
בהמשך, השיב עוה"ד של החברה לבקשה נוספת של המבקש, כי עליו להעביר רשימה מסודרת של הדוחות אותם הוא מבקש לקבל, אולם משהועברה רשימה כזו, הדרישה לא זכתה למענה, וזאת בנימוק ש"יש לו הכל" (עמ' 95 לפרוטוקול, ש' 21-15). על נימוק זה חזר המשיב 1 שוב ושוב (עמ' 96 לפרוטוקול), עד שלבסוף הסביר כי כל החומר מצוי בהנהלת החשבונות (עמ' 97 לפרוטוקול, ש' 24). אולם, בהמשך הודה המשיב 1 כי דו"ח מעקב ספקים לא ניתן לקבל בהנהלת החשבונות (עמ' 98, ש' 18), וכך גם חוזים שנחתמו. דוחות אחרים שהתבקשו על ידי המבקש (עמלות, נוכחות, עבודה) לא קיימים כלל, לטענת המשיב 1.
אין גם לקבל את טענות המשיבים לפיהן הפסיקו להעביר למבקש מידע בשל חשיפת מידע על-ידיו למתחרי החברה, שכן אלו לא הוכחו במידה הדרושה כדי להצדיק מניעת מידע מהמבקש.
ראשית, המשיבים נמנעו מלהביא לעדות את המשיב 2, אף על פי שבתצהירו, ולא בתצהיר המשיב 1, הופיעה טענה לכך שבינואר 2013 התחוור למשיבים כי המבקש מעביר מידע למתחרים. אי-הבאתו לעדות של בעל דין, שהוא גם עד מרכזי, נזקפת לחובת הצד שנמנע מהבאתו.