כמו כן, נוטה לטענת המשיבים מאזן הנוחות בבירור לדחיית הבקשה ולא לקבלתה. כתוצאה מקבלתה עתידה להיעצר פעילות החברה ולא ניתן יהיה לשקמה, כפי
--- סוף עמוד 7 ---
שמנסים המשיבים לעשות. המשיבים מוסיפים, כי דחיית הבקשה לא תגרום למבקש נזק, שכן אסיפות הדירקטוריון ובעלי המניות שבכוונת המבקש לעצור, נועדו לקבלת החלטות לייעול עסקי החברה ולהצלתה, ולא לחיסולה, כפי שטען המבקש.
המשיבים מוסיפים וטוענים כי המבקש הגיש את בקשתו בחוסר תום לב בוטה, תוך הטעיית בית המשפט במספר סוגיות לא מבוטל, ובהן קיום ישיבות שותפים והשתתפותו בהן, הצורך בהתייעלות החברה והיותו הגורם לקבלת רבות מההחלטות עליהן הלין המבקש וההסכמה בדבר מורשי החתימה של החברה. עוד טענו המשיבים, כי נוכח המועדים המיוחסים לקיפוחו ולמידורו של המבקש, הבקשה הוגשה בשיהוי רב.
3. דיון והחלטה
א. טיבם של הסעדים המבוקשים
לרוב, תכלית הענקת סעד זמני היא לשמר את המצב הקיים, על מנת שבעת מתן פסק דין יהיה ביצועו ישים ובר קיימא. כך מסביר בעניין א. גורן בספרו סדר הדין האזרחי (מהדורה עירית, תשס"ט) (להלן: גורן, סדר הדין האזרחי) בעמ' 520:
"שאיפתו העיקרית של התובע היא להבטיח את ביצועו של פסק הדין כשיינתן. מכאן, שתפקידו של צו זמני הוא להסדיר מצב עניינים שיבטיח את ביצועו של פסק דין סופי שיינתן לאחריו. הסעד הזמני נועד לשמר מערכת נסיבות, הקיימת בעת הגשת התובענה עד למתן פסק הדין, כדי שבהינתן פסק דין לזכות התובע הוא לא יתייצב מול שוקת שבורה".
חלק מהצווים וההוראות שהתבקשו מיועדים, אכן, לשמר את המצב הקיים. זו מהותה של הבקשה הראשונה, לעכב את כינוס אסיפת בעלי המניות אשר נועדה לדון במצב אליו נקלעה החברה ודרכים לייעולה, אליה זומן המבקש, מבלי שהועברו לידיו, לשיטתו, ההחלטות המוצעות והמסמכים הנוגעים לנושא. כזכור, בקשה זו נענתה במתן הצו הארעי.
גם מהותה של הבקשה "לאסור על המשיבים לכנס אסיפות בחברה שתכליתן להביא לסיום פעילותה של החברה, וזאת עד להכרעה בתובענה העיקרית", היא לשמר מצב קיים, בו החברה פעילה וקיימת.
לעומת זאת, טיבם של הצווים הנוספים שהתבקשו בבקשה – לאסור על המשיבים לעשות כל פעולה בחשבון הבנק של החברה ללא הסכמת המבקש, ולאסור עליהם
--- סוף עמוד 8 ---
לבצע כל פעולה בשם החברה ללא הסכמתו – שונה. אמנם לשון הצו מנוסחת כלשון מניעתית, אך במהותו, הצו הוא צו עשה, המכפיף את התנהלות החברה להסכמתו של המבקש.