לא למותר הוא לציין, כי ככל שתבנית העסקת העובד כפי שהשתקפה לפנינו בהליך דנן מייצגת תופעה רחבה יותר בענף הבניה, יש בכך כדי לסכל את התכלית העומדת בבסיס משטר התאגידים. דומה שאך מתבקש הוא להמליץ לפני הגורמים המוסמכים לבחון את הנושא, ולנקוט אמצעים לתיקון ככל הנדרש.
51. בהמשך לדברים האמורים, לא נוכל לסיים חלק זה בפסק הדין מבלי לבטא במלוא הזהירות את התרשמותנו הלא נוחה, בלשון המעטה, מהיבטים נוספים הקשורים בהעסקתו של העובד ושל חבריו, כפי שבאו לידי ביטוי בכתבי בי דין, בעדויות ובטיעוני הצדדים לפני בית הדין האזורי, ואף לפנינו. בכל אלה נשמעה התייחסות טכנית אל העובד, כסוג של "אמצעי" המבטא חובה רישומית גרידא שהיתה מוטלת על מי מן הצדדים, חובה שקוימה או לא קוימה ברמה כזו או אחרת, ואף "שורשרה" מגורם אחד למשנהו, ובחזרה. אכן, ענייננו בהעסקה שעל פי הוראות החוק אמורה להיות באמצעות חברת כוח אדם והיא זמנית מטבעה, ומבוצעת בחצרי המשתמש, המעסיק בפועל. אלא שגם בהעסקה מסוג זה מתבקש קיומה של מערכת יחסים אישית אנושית ברמה בסיסית לפחות, ואף אם בעזרת גורם מסייע (נוכח קשיי השפה שאין אנו ממעיטים מכובד משקלם). מערכת יחסים מעין זו אך מתבקשת בשים לב לכך "שבמערכת יחסי עבודה, עובד אינו אמור להיחשב כ'אמצעי' גרידא". עמדה על כך חברתי השופטת דוידוב מוטולה בפרשת חסידים, והוסיפה עוד והרחיבה כי "הדבר נובע הן מעצם זכותו של כל עובד לכבוד אנושי; ... הן מעצם אפיונו של הסכם העבודה
--- סוף עמוד 33 ---
כחוזה יחס המושתת על ציפייה להגינות ואמון; והן מעצם היותם של יחסי עבודה - מכוח חובות תום הלב החלות עליהם – 'מערכת יחסים בינאישיים שבין העובד למעבידו שהיא כנה וישירה ונעדרת את הניכור המתחייב אם מתייחסים אליו כאל אמצעי בלבד'" (ראו שם בפסקה 30 וכן ההפניות שם למאמרה של רות בן ישראל "מיקור חוץ (outsourcing) – 'מתמקרים' החוצה: העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם – פרשנות אחרת – המרת העסקה הפורמאלית בעסקה האותנטית", ספר ברנזון (חלק ב) 561, 594 (תש"ס); ע"ע (ארצי) 472/09 זוהר גולן - או אר אס משאבי אנוש בע"מ (12.9.2010), בפסקה 13; מרדכי מירוני, "התפתחויות ומגמות במשפט העבודה הקיבוצי והאינדיבידואלי 2010-2011" דין ודברים ח', 153, 181 (תשע"ד)).
יפים עוד לכאן דבריו של בית דין זה, מפי סגנית הנשיא (כתוארה אז) אלישבע ברק שהפכו זה מכבר למטבע לשון, לפיהם עובד אינו חפץ ואינו "פיון על לוח השחמט" שניתן להזיזו מעת לעת, ובמקרה דנן, מתאגיד כוח אדם, לחברת בניה, לקבלן משנה ול"בעל בית" וחוזר חלילה (ראו (ע"ע (ארצי) 1363/02 דינה חזין - תנופה שירותים כ"א ואחזקות 1991 בע"מ (5.11.2006)), וראו גם ע"ע (ארצי) 14039-07-11 חנה סולטני - מדינת ישראל (19.12.2013), פסק דין מפי הנשיאה (כתוארה אז) ארד, בפסקה 62). העובד שלפנינו, ככל עובד אחר, הוא בן אנוש, והוא זכאי לכבוד כבן אנוש, ללא קשר להיותו מהגר עבודה, ואפילו הוא בעמדת מיקוח המאפשרת לו לדרוש ואף לקבל שכר גבוה, למורת רוחם של הנזקקים לכישוריו.