על האמור נוסיף, כי אין אנו מחווים דעה בדבר זכויות ב.ס.ט בניה כלפי חברת צרור או כל גורם אחר, ככל שתחליט להגיש תביעת שיפוי.
49. לאחר כל הדברים הללו, מוצאים אנו לנכון לייחד דברים קצרים אודות סוראל ומעמדה, בתבנית המורכבת של העסקת העובד כפי שהתבררה לפנינו. סוראל טענה, ובית הדין קיבל עמדתה, כי לא ידעה אודות מעורבותה הפעילה של ב.ס.ט בניה בקיום קשר עם עובדיה. שאלה היא, ונוכח מסגרת הדיון כאן לא ניתן לתת לה מענה, עד כמה ההתקשרות בין סוראל לבין העובד הייתה אך בבחינת "קשירת קשר פורמאלי לביצוע תשלום שכר עבודה" (שכר חלקי, כפי שהתברר), וזאת בהבחנה מהתקשרות מהותית עם קבלן כוח אדם. התקשרות מסוג פורמאלי כאמור היא מסוג ההתקשרויות שנהוג לכנותה התקשרות עם "קבלן קש" בהבחנה מקבלן כוח אדם אותנטי. השוני בין היקף הפעילות של קבלני כוח האדם מן הסוגים השונים הוא שוני כמותי "המצדיק להכיר בקבלן האותנטי (לאור ריבוי תפקידיו) כמעצב את החיץ שבין המעסיק בפועל לבין העובד. דלות תפקידיו של קבלן הקש אינה מצדיקה להכיר בו כמעצב את החיץ הנדרש..." (ראו רות בן ישראל שם בעמ' 21-22, וראו גם אמירה גלין "על התיקון לחוק העסקת עובדים זרים על ידי קבלני כוח אדם האם יצא שכרנו בהפסדנו", עבודה חברה ומשפט, שנתון האגודה הישראלית למשפט העבודה ולביטחון סוציאלי ח', 103, בעמ' 108-109 (תשס"א)). דומה, שמבין אפשרויות ההעסקה - על ידי קבלן כוח אדם אותנטי או קבלן קש, וה"רצף" שביניהן, ההסדר במשטר התאגידים, אליו כוונו בשעתו ההמלצות לעניין העסקת העובדים בענף הבניין, ואליו מכוונות ההוראות שבנוהל תנאים בהיתר, הוא להעסקה באמצעות תאגיד כוח אדם אותנטי, הפועל
--- סוף עמוד 32 ---
כמעסיק אמיתי מול עובדיו המוצבים לעבוד אצל מעסיקים בפועל. זו ככל הנראה התכלית. בנסיבות המקרה שלפנינו, ספק אם היא הושגה.
50. סיכומם של דברים לחלק זה:
נמצאנו למדים כי ב.ס.ט בניה התקשרה עם סוראל שהיא תאגיד כוח אדם, בהסכם השמה של העובד וחבריו, מהגרי עבודה מסין, לעבודה באתר בניה שבאחריותה. התקשרות זו, אמורה הייתה להקים חיץ משמעותי בין העובד וחבריו לבין ב.ס.ט בניה, באופן שסוראל פועלת ומתפקדת כמעסיק יחיד ואותנטי. אלא שגבולותיו של החיץ היטשטשו ונפרצו. במקביל להעסקת העובד על ידי סוראל, היתה ב.ס.ט בניה מעורבת בפריצת מסגרת ההעסקה הפורמאלית, ובניסיון לטשטוש זהות מעסיקו, תוך שהיא לוקחת חלק פעיל בהבניית דרך העסקה שבה העובד מקבל חלק משמעותי משכרו מעבר למדווח בתלושי השכר. על רקע הפגיעה בזכויותיו של העובד כתוצאה מכל אלה קבענו כי יש לראות את ב.ס.ט בניה כמעסיקה של העובד, וכמי שאחראית על התשלום הנוסף ששולם לו.