דיון והכרעה
52. משקיעים בניירות ערך מצפים לתשואה על השקעתם. יחד עם זאת, וביתר שאת בניירות ערך של חברות המפתחות תרופות מקור, השקעות כרוכות בסיכונים – בין היתר עקב אי הוודאות בנוגע להצלחת הליכי פיתוח התרופות. בענייננו התממש הסיכון, ולמרבה הצער המשקיעים בניירות הערך של החברה הפסידו חלק ניכר מהשקעתם. במרכז המחלוקת בין הצדדים ניצבים דיווחי החברה, ובפרט השאלה האם הדיווחים שניתנו שיקפו באופן נאות למשקיעים את הדברים כהווייתם ואת קיומו של הסיכון. בהתאם, שתי שאלות מרכזיות עומדות בפניי:
הראשונה, האם היה בדיווח שניתן בתשקיף החברה על תוצאות שלב IIb של המחקר כדי להטעות את המשקיע הסביר?
השנייה, האם היה בדיווח שניתן בתשקיף החברה על שלב III של המחקר (שטרם החל במועד פרסום התשקיף) כדי להטעות את המשקיע הסביר?
כמו כן, אדרש לשאלת ההטעיה של הדיווחים הנוספים שפרסמה החברה – שתי המצגות שפורסמו על ידי החברה, המצגת של כת"ב והראיון בעיתון עם מנכ"ל החברה.
53. סדר הדברים יהיה כדלקמן:
ראשית, אדון בנטל המוטל על המבקשים לאשר תובענה כייצוגית.
שנית, אבחן האם המבקשים עמדו בנטל זה, ובפרט בנטל הנדרש בסעיף 8(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות"). לצורך כך אסקור את התשתית הנורמטיבית לענייננו, ולאחר מכן אדון בשאלה הראשונה, בשאלה השנייה ובדיווחים הנוספים שפרסמה החברה. ככל שתימצא תשובה חיובית לאחת מן השאלות הללו, יש מקום לבחון האם מתקיימים יתר התנאים לאישור התובענה כייצוגית, הקבועים בסעיף 8 לחוק תובענות ייצוגיות.
אקדים ואומר כי התשובה לשתי השאלות היא שלילית, וכך גם לעניין ההטעיה בדיווחים הנוספים שפרסמה החברה. בהתאם, אינני מקבל את הבקשה לאישור התובענה כייצוגית.
א. בקשה לאישור תובענה כייצוגית
54. שלב הבקשה לאישור הוא שלב מקדמי, ובמסגרתו נדרש בית המשפט להכריע האם יש מקום לדון בתובענה המונחת לפתחו כייצוגית. סעיף 8 לחוק תובענות ייצוגיות שכותרתו "אישור תובענה ייצוגית בידי בית המשפט", מונה את התנאים לאישור תובענה כייצוגית [ההדגשות שלי, ח.כ.]:
"8. (א) בית המשפט רשאי לאשר תובענה ייצוגית, אם מצא שהתקיימו כל אלה:
(1) התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, ויש אפשרות סבירה שהן יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה;
(2) תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין;
(3) קיים יסוד סביר להניח כי ענינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת; הנתבע לא רשאי לערער או לבקש לערער על החלטה בענין זה;
(4) קיים יסוד סביר להניח כי ענינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בתום לב".
אם כן, סעיף 8(א)(1) מורה כי בית המשפט יהא רשאי לאשר תובענה כייצוגית רק אם קיימת אפשרות סבירה שהשאלות המהותיות של עובדה או משפט, המשותפות לכלל חברי הקבוצה, תוכרענה בתובענה לטובת הקבוצה.
55. בפסיקת בית המשפט העליון אין אחידות דעות מלאה בנוגע לסוגיה זו. סקירת הפסיקה הרלוונטית מלמדת כי ישנן מספר מגמות בעניין הנטל הנדרש כדי להוכיח כי אכן קיימת "אפשרות סבירה" כאמור.
כך, בעוד שבחלק מהמקרים נקבע כי אין מקום להחמרת התנאים ובירור רוב התביעה בשלב הבקשה לאישור (ראו למשל: רע"א 3456/13 חברת חשמל לישראל בע"מ נ' יונתן שליידר, פיסקה סג (29.8.2017); רע"א 979/13 לנדמארק גרופ בע"מ נ' הראל פיא קרנות נאמנות בע"מ, פיסקה 3 לפסק-דינו של השופט עמית (25.6.2015); רע"א 2128/09 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' עמוסי, פיסקה 15 לפסק-דינו של המשנה לנשיא השופט ריבלין (5.7.2012)), בחלקם נקבע כי "יש להיכנס לעובי הקורה" באופן הדורש נטל מכביד יותר (ראו ע"א 7928/12 אי.אר.אמ טכנולוגיות בע"מ נ' פרטנר תקשורת בע"מ, פיסקה 23 לפסק-דינו של השופט ג'ובראן (22.1.2015) (להלן: "אי.אר.אמ"); ע"א 5378/11 פרנק נ' אולסייל, פיסקה 3 לפסק-דינה של השופטת (כתוארה אז) חיות (22.9.2014); רע"א 3489/09 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' חברת ציפוי מתכות עמק זבולון בע"מ, פיסקה 41 לפסק-דינה של השופטת ברק-ארז (11.4.2013)).
56. בענייננו, ועל מנת לבחון את השאלות שבמחלוקת, אין מנוס מ"כניסה לעובי הקורה" כבר בשלב הבקשה לאישור, וזאת בכדי לקבוע, כאמור, האם ישנה "אפשרות סבירה" שתתקבל עמדת המבקשים. עמדה דומה הבעתי בעבר ב-ת"צ 43890-08-13 קידוחי סי.אפ.איי בע"מ נ' כימיקלים לישראל בע"מ, פיסקה 134 (19.12.2016) (להלן: "קידוחי סי.אפ.איי"); ת"צ (ת"א) 49602-11-11 פיג'ו נ' הירשברג, פיסקה 156 (28.7.2016) (להלן:"הירשברג"); ת"צ (ת"א) 29520-03-13 לייטקום (ישראל) בע"מ נ' חבס השקעות (1960) בע"מ, פיסקה 69 (19.7.2015) (להלן: "חבס").
ב. עקרון הגילוי הנאות, חובות דיווח, מהותיות ופרט מטעה
57. כאמור, במסגרת הבקשה לאישור עליי להכריע האם יש אפשרות סבירה שתתקבל עמדת המבקשים – לפיה נפל פגם בדיווחי החברה – ותוכרע בתובענה לטובת הקבוצה. אציג תחילה את המסגרת הנורמטיבית לדיון.
עקרון הגילוי הנאות
58. בבסיס דיני ניירות הערך ניצב עקרון הגילוי הנאות.
"תפיסת היסוד של דיני ניירות ערך היא גילוי, ושוב גילוי ועוד גילוי".
(ע"א 218/96 ישקר בע"מ נ' חברת השקעות דיסקונט בע"מ, פיסקה 20 לפסק-דינו של הנשיא ברק (21.8.1997))
מאחורי עקרון הגילוי הנאות עומדות שתי תכליות מרכזיות. הראשונה, להעמיד לרשות המשקיעים את מלוא האינפורמציה הדרושה עבורם לקבלת החלטת השקעה מושכלת ומודעת בניירות ערך; השנייה, מניעת היווצרות פערי מידע בין המשקיעים השונים בשוק ההון, ומניעת שימוש בפערי המידע הללו וניצולם על ידי המחזיקים במידע טרם הפך פומבי לכלל ציבור המשקיעים.
יפים לעניין זה דברי המלומדת לאה פסרמן-יוזפוב:
"המחוקקים האמינו כי חובת הגילוי בדיני ניירות ערך תפתור שתי בעיות בשוק ההון – בעיית היעדר המידע ובעיית חוסר השוויון במידע בין שחקנים שונים בשוק".
(לאה פסרמן-יוזפוב דיני ניירות ערך חובת הגילוי 10 (2009) (להלן: "פסרמן").