22. אחד השיקולים הללו הוא כאשר מתעורר החשש כי גילוי מוקדם של מסמכים וראיות יפגע בחקר האמת, משום שבעקבות הגילוי ישנה הצד שכנגד את גרסתו או ישבש את ראיותיו. נושא זה נדון בעניין סוויסה, שם ביקשה הנתבעת שלא לגלות מסמכים מסוימים עד לאחר שיגיש התובע את ראיותיו. שם (בפסקה 15) נקבעה ההלכה כדלקמן:
"(א) חזקה היא בתביעות פיצויים על נזקי גוף – כמו בתביעות אחרות – שיש מקום לגילוי כללי של מסמכים ולעיון בהם בעתו בין כשמדובר במסמכים 'מועילים' ובין כשמדובר במסמכים 'מזיקים';
(ב) רשאי בית-המשפט לסטות מן הכלל האמור אם הוא סבור שעיון במסמכים בשלב מוקדם עשוי להביא את התובע לשיבוש ראיותיו ולא יסייע לחשיפת האמת;
(ג) בהחלטתו לסטות מן הכלל האמור ייתן בית-המשפט את דעתו על המחלוקת כפי שנתגבשה בכתבי-הטענות ולשאר נסיבות העניין. יש להניח שהוא ייטה לעשות שימוש בשיקול-דעת זה כשהמחלוקת סבה על עצם קיומו של האירוע נושא התביעה יותר מאשר כאשר מדובר בשיעור הנזק בלבד, אך גם בעניין זה אין לקבוע מסמרות;
(ד) במקרה מתאים רשאי בית-המשפט לעשות שימוש בסמכותו לפי תקנה 119, לעיין בעצמו במסמך ולעמוד על הפער הקיים בין העובדות, כפי שפורטו בכתב-התביעה לבין תיאור העובדות כפי שהוא מופיע בראיה שבמחלוקת;
(ה) החלטת בית-המשפט של ערכאה ראשונה בשאלה אם לדחות את העיון במסמך למועד אחר אם לאו נתונה
--- סוף עמוד 13 ---
לשיקול-דעתו, ובית-המשפט לערעורים לא ייטה להתערב בה, אלא במקרים נדירים".
סמכות זו של בית המשפט להורות על השהיית גילוי המסמכים נעוצה בשיקול הדעת הרחב המוענק לו בתקנות לעניין הוראה על גילוי מסמכים, הכולל את הסמכות "לסרב לבקשה או לדחותה לזמן אחר, או ליתן כל צו אחר שייראה לו מתאים, בין דרך כלל ובין לסוגים של מסמכים" (לשון תקנה 112 לתקנות).
23. סמכות זו שנקבעה בהלכת סוויסה לעניין גילוי מסמכים, מוכרת גם במצבים שבהם עקב כך משתנה סדר הגשת הראיות. בעניין סוויסה היתה זו הנתבעת שביקשה להימנע מחשיפת המסמכים עד לאחר הגשת ראיות התובע; יושם אל לב שבמצב זה נשמר הסדר הקבוע בתקנה 158(א) לתקנות, לפיו מגיש התובע את ראיותיו תחילה, ורק אחר כך יגיש הנתבע את ראיותיו. לעומת זאת, אם המבקש את דחיית חשיפת המסמך הוא התובע, שברצונו לחשוף מסמך מסוים רק לאחר הגשת ראיות הנתבע, הרי שבכך ישתנה גם סדר הבאת הראיות. אף על-פי כן, הכיר בית המשפט באפשרות להורות על כך, מתוך ההנחה שהלכת סוויסה לא הגבילה את הדבר במפורש (רע"א 2037/04 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' מרון [פורסם בנבו] (16.3.2004); רע"א 5422/12 פינקלשטיין נ' הפול - המאגר הישראלי לביטוח רכב בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 6 (12.8.2012)). עם זאת, הוזכר כי הפגיעה בסדרי הדין הרגילים במצב זה היא חריפה יותר, ועל כן יש לנקוט במשנה זהירות בהקשר זה: