26. לאחר מכן עלה הנושא בעניין בר עידן. שם נדונה בקשת רשות ערעור ב'גלגול שלישי' על החלטת בית משפט מחוזי שלא להעתר לבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט השלום בעניין שינוי סדר הבאת הראיות. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה מן הנימוק, שסעיפים 1(1) (קביעה ושינוי של מועדים), 1(5) (סדר שמיעת עדים) ו-1(6) (סדר הבאת עדויות) לצו בתי המשפט מונעים מתן רשות ערעור על החלטה כזו. המשנה לנשיאה א' רובינשטיין דחה את הבקשה לדיון בגלגול שלישי, אולם יחד עם זאת ציין – מבלי לקבוע מסמרות – כי לדעתו אין סעיפים אלו חוסמים מתן רשות ערעור על החלטות כגון דא. וכך הטעים המשנה לנשיאה רובינשטיין את גישתו:
"אכן תכליתן של הוראות הצו היא כאמור להקל בעומס התיקים הרובץ לפתחן של הערכאות, באמצעות חסימת האפשרות לדון בבקשות רשות ערעור המתמקדות בעניינים דיוניים גרידא, אשר דחיית הדיון בהם לסוף ההליך, לשלב הערעור על פסק הדין בכללותו, לא תשפיע באופן משמעותי ומהותי על תוצאת ההליך המשפטי ולא תגרום
--- סוף עמוד 15 ---
נזק בלתי הפיך למי מבעלי הדין. הדבר עולה לטעמי מן השילוב בין סעיף 41(ב) וכן מקבילו סעיף 52(ב) לחוק בתי המשפט, לבין הוראות הצו. ואולם, במקרים מסוימים עלולה להיות החלטתה של הערכאה הדיונית בדבר סדר הבאת הראיות, תוך יישומם של הכללים שנקבעו בעניין סוויסה, השלכה מהותית על תוצאת ההליך כולו, פן אם לא תתקבל הבקשה לדחיית מועד העיון במסמך או מועד הגשתו לתיק בית המשפט, יסוכל בירור האמת ובכך יוכשל ההליך המשפטי. כמובן נוכח עמדת המחוקק כפי שמצאה ביטויה בצו, על בית המשפט שלערעור לשקול ולבדוק בשבע עיניים בבואו להרשות ערעור בעניינים גבוליים" (עניין בר עידן, פסקה יא; ההפניות הושמטו – נ' ס').
הבחנה זו מבוססת על כך שהחלטות מכוח הלכת סוויסה, עשויות 'במקרים מסוימים' להיות בעלות השלכה מהותית על תוצאת ההליך כולו, ומשכך מן הראוי להיזקק לבקשות רשות ערעור בעניינן. דומה שכוונת הדברים היא – בהתאם לגישתו הכללית של המשנה לנשיאה, המוצגת שם בסמוך, בפסקה יב – שאין לנעול דלת במצבים אלו ולבחון בכל מקרה לגופו את השאלה אם ההשלכות המהותיות של ההחלטה מצדיקות מתן רשות ערעור.
27. על עמדה זו חזר המשנה לנשיאה גם בעניין קרנית, שעסק בשינוי סדר הבאת הראיות הקבוע בתקנה 158 לתקנות, אם כי בהקשר שונה מן הנדון דידן. באותו עניין נפסק כי יש להבחין בין הסדר הפנימי של שמיעת העדויות, החוסה תחת צו בתי המשפט, ובין שינוי 'סדר המסגרת' של שמיעת הראיות. בעוד שהראשון הוא עניין בעל אופי טכני בלבד, הרי שבשני יש "פוטנציאל לפגיעה מהותית בזכויות הדיוניות" של הצדדים (שם, פסקה יז), ואין לפרש את הצו כמתייחס להחלטות מעין אלו.