--- סוף עמוד 9 ---
מחוקק-המשנה כי במצב זה עדיפה היעילות והרציפות הדיונית על פני מתן אפשרות להתערב בכל החלטה והחלטה תוך כדי ההליך; סופה של היעילות, במצבים אלו, לקדם את עשיית הצדק ולהגבירו, ולא לבוא על חשבונו.
16. מאז שנחקק הצו, עסק בית משפט זה (לרוב, בהחלטות שניתנו בדן יחיד) בפרשנות הוראותיו, והתייחס להחלטות שיפוטיות שונות המעלות ספק בדבר תחולתו של הצו לגביהן. למשל, נפסק כי החלטה בדבר עיכוב הליכים אינה חוסה תחת סעיף 1(1) לצו, המונע רשות ערעור על "החלטה בעניין קביעה ושינוי של מועדי דיון", משום שתכליתו של הסעיף למנוע רשות ערעור על החלטות פרטניות העוסקות במועדים, ולא על החלטות מהותיות בדבר עיכוב ההליך כולו, הגם שממילא החלטה כזו משפיעה על מועדי הדיון (רע"א 7471/09 אי די בי חברה לפתוח בע"מ נ' כבירי שמיע, [פורסם בנבו] פסקה 3 (20.10.2009) (להלן: רע"א 7471/09) [פורסם בנבו]). בדומה, נפסק כי החלטה בדבר הארכת מועד למתן הודעה לצד שלישי אינה נופלת בגדרי סעיף 1(2) לצו, הקובע כי לא תינתן רשות ערעור על "החלטה בבקשה להארכת מועד הקבוע בחיקוק, למעט החלטה שמשמעותה שלילת האפשרות לפתוח בהליך". למרות שמבחינה פורמלית אין החלטה כזו מונעת לחלוטין את האפשרות לפתוח בהליך עצמאי נגד צד שלישי, נקבע כי יש לראות באי-צירופו של הצד השלישי להליך המתקיים כמעין 'שלילת האפשרות לפתוח בהליך' (רע"א 7978/13 עיריית חיפה נ' קהילת ציון אמריקאיות (בפירוק), [פורסם בנבו] פסקה 10 (21.2.2014); להחלטות הנוגעות ליתר סעיפי הצו ראו, למשל, עניין פלונית, לעניין סעיף 1(7) לצו; חמי בן נון וטל חבקין הערעור האזרחי 235-237 (מהדורה שלישית, 2012)).
17. ככל דיון פרשני, אין הוא מתמקד בלשון הצו בלבד, אלא גם בתכליתו. משכך, ניתן משקל לכך שמטרת הצו היא למנוע הגשת בקשות רשות ערעור על החלטות שבאופיין הן החלטות דיוניות, ושהשפעתן על ההליך אינה מצדיקה התערבות בעודו מתנהל. לפיכך, כאשר עסקינן בסוגי החלטות שמטבען אין ערכאת ערעור מושכת את ידה מלעסוק בהן, או כאלו שמטבען משליכות השלכה של ממש על ההליך – ניתן לדבר משקל במסגרת ההליך הפרשני (עניין פלונית; רע"א 10083/09 דן חברה לתחבורה ציבורית בע"מ נ' עיריית פתח תקווה, [פורסם בנבו] פסקה 3 (9.8.2010)). כמובן, נבחן כל עניין לגופו, תוך בחינת לשונו של כל סעיף בצו ותכליתו המסוימת.
18. במובחן מן השימוש בתכלית הצו במסגרת פרשנות תחולתו (אך לא במנותק מכך), נשמעה בבית משפט זה גם עמדה עקרונית לפיה צו בתי המשפט חל רק על החלטות דיוניות, ולא על החלטות מהותיות. לפי גישה זו, גם כאשר ברור שסוג