8. מערכת הדינים הנוגעים בדבר, מעבר לחוק מכירת רכב משומש הינם חוק הגנת הצרכן וחוק המכר – הוראות אותן הפרה הנתבעת. סעיף 11 לחוק המכר מונה מצבים בהם המוכר לא מקיים את חובותיו, הרלבנטי לעניינו הוא נכס שתיאורו שונה מהמוסכם. סעיף 16 לחוק המכר קובע כי ככל שאי ההתאמה הייתה ידועה למוכר (וכאמור – הנתבעת ידעה על תוצאות הבדיקה אולם הסתירה התוצאות מהתובעת) – הרי שהקונה זכאי להסתמך על אי ההתאמה.
אשר לחוק הגנת הצרכן, הנתבעת הפרה את הוראות סעיף 2 לחוק, המורה כי עוסק לא יעשה – במעשה או במחדל, בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת – דבר העלול להטעות את הצרכן בכל עניין מהותי, לרבות טיב הממכר (מצב הרכב - סעיף 2(א)(1) לחוק) ותנאי האחריות לנכס (אחריות על כלל הרכב או על חלקו בלבד - סעיף 2(א)(17) לחוק). על הנתבעת היה לגלות לתובעת כל פגם או איכות נחותה של המוצר, או כל תכונה אחרת הידועה לה ומפחיתה באופן משמעותי את ערכו של הנכס (סעיף 4(א) לחוק), אלא שכאמור היא נמנעה מלעשות כן.
9. לא זהו סטנדרט ההתנהגות המצופה מחברה המוכרת רכבים, בפרט משאינה חברה שולית בשוק הרכבים. העובדה כי הנתבעת חזרה בה מהסכמתה לבטל את העסקה ולספק לתובעת רכב חלופי מצערת, משמצופה היה כי הנתבעת תבין טעותה ותפעל לתקן את המצב שנוצר כתוצאה מהתנהלותה. ייאמר – לו הייתה התובעת עותרת לסעד של ביטול העסקה – זה היה מתקבל אגב חיוב בהוצאות. לשיטתי, הנתבעת פעלה בחוסר תום לב, ניצלה חוסר הבנתה של התובעת בתחום הרכבים, ואף לאחר שנתפסה בקלקלתה סירבה להציג את טופס הבדיקה על מנת לשלול נזקים נוספים ברכב שנמכר לתובעת. אף לדיון, כאמור, מצאה שלא להביא את המסמכים הרלבנטיים ומכך ברי שסירבה להציגם בפני התובעת, ככל הנראה שלא בכדי.
יחד עם זאת, התובעת לא עתרה לסעד הביטול, ועל כן אין בידי לתיתו.
10. דין טענת הנתבעת כי יש להטיל על הנתבעת אשם תורם בשל חתימתה על ההסכם להידחות. הנתבעת הפרה את ההוראות הקוגנטיות של חוק המכר וחוק הגנת הצרכן ואין ליתן לה פרס על כך [ר' והשווה ע"א 8068/11 אורי עיני נ' חן שיפריס (ניתן ביום 11.2.2014)]. הסתמכותה של התובעת על דברי נציג הנתבעת הינה סבירה בנסיבות העניין, משמדובר בידע המצוי בידי הנתבעת ונציגיה. מנגד, הפרת הנתבעת את הוראות הדין שלעיל מצדיקה חיובה במלוא נזקי התובעת.
נזקי התובעת
11. הסכום אותו שילמה התובעת לתיקון הרדיאטור יושב לידיה במלואו, משהוצג בפניה כי הרכב מצוי באחריות על כלל רכיביו ועל כך הסתמכה התובעת בעת רכישת הרכב. מנגד, רכיב ירידת ערך הרכב בגין החלפת ראש מנוע לא הוכח באמצעות ראיות ועל כן נדחה.
12. אבדן ימי עבודה – רכב התובעת שהה במוסך 16 ימי עבודה. אילו הייתה התובעת מודעת למצבו של הרכב, ספק רב אילו הייתה רוכשת אותו נוכח כך שהרכב נרכש לצרכי עבודה ומעבר בין מספר גנים באותו היום. ודאי שהתובעת לא לקחה בחשבון כי הרכב ישהה במוסך ימים מרובים לשם תיקונו. בגדר ההתכתבות שבין התובעת ונציגי הנתבעת מציינת התובעת כי עבודתה נפגעת בשל הימצאות הרכב במוסך, ותגובת הנתבעת הייתה כי "מנסים להגיע איתם (למוסך) להסדר". כאמור, אילו הנתבעת הייתה פועלת בהתאם להוראות הדין ומגלה לתובעת אודות הרכב ומצבו, עסקת המכר ככל הנראה לא הייתה יוצאת אל הפועל ולתובעת לא היו נגרמים הפסדים הקשורים בעבודתה. שוכנעתי, במאזן ההסתברויות, כי עבודתה של התובעת נפגעה במהלך הימים בהם הרכב לא היה ברשותה, בהינתן אופי העבודה שלה (מעבר בין מספר גנים ביום עבודה) והזמן הנדרש להעברת הרכב למוסך והוצאתו (8 ימים של מסירת הרכב לתיקון ואיסופו).