פסק דין
מונחת לפניי תביעה כספית, בגדרה מבקשת התובעת מבית המשפט לחייב את הנתבעת בסך הכספי של 17,555 ₪.
1. התובעת מועסקת כמדריכת ספורט בגני ילדים באזור השפלה. ביום 30/11/16 רכשה התובעת מהנתבעת - חברה העוסקת, בין היתר, במכירת רכבים – רכב משומש תוצרת יונדאי. לטענת התובעת, הרכב נרכש אף לצרכי עבודתה, משנדרשת היא לעבור בין מספר גנים במהלך יום העבודה. הסכם רכישת הרכב נחתם, לשיטתה, בהתבסס על מצג שווא שהוצג לה על ידי נציג הנתבעת לפיו הרכב תקין, מבלי שהועבר לידיה דו"ח בדיקה כמתחייב בדין. כשבועיים לאחר מועד הרכישה, התגלתה תקלה ברכב, ולבסוף, לאחר 3 ביקורים נוספים במוסך (סה"כ 4 ביקורים), הוחלף ראש המנוע.
2. התובעת מציינת, כי חרף העובדה שהרכב היה מצוי באחריות של הנתבעת, זו נמנעה מתשלום עבור אחד הטיפולים (החלפת רדיאטור) ועל כן היא נאלצה לשלם את עלות התיקון מכיסה. במהלך התיקונים, נציגי הנתבעת הביעו נכונות להחליף את הרכב, אולם לבסוף חזרו בהם מעמדתם זו. מהטעמים כאמור, מבקשת התובעת לחייב את הנתבעת בסך הכספי של 17,555 ₪: הפסד 16 ימי עבודה בסך 5,280 ₪, תשלום בגין החלפת רדיאטור בסך 1,800 ₪, ירידת ערך רכב בגין החלפת ראש מנוע בסך 5,475 ₪ ונזק לא ממוני בסך 5,000 ₪.
3. הנתבעת שוללת את טענות התובעת וגורסת כי דין התביעה להידחות, משפעלה בהתאם להסכם מכירת הרכב. הנתבעת מדגישה, כי התובעת רכשה רכב משומש שנת ייצור 2011 אשר גמע 114,000 ק"מ, כך שדי בתשלומים בהם נשאה בסך 7,328 ₪ (החלפת ראש מנוע) על מנת לקבוע כי הרכב תוקן כמתחייב ושאין מקום לפיצוי מעבר לכך.
הנתבעת מפרטת בכתב ההגנה כי הרכב שנמכר לתובעת היה בידי צד שלישי ועל כן לא היה בידיה את כלל המידע בנוגע לרכב, למעט ביחס לתקופה שהרכב היה בחזקתה. עובר למכירת הרכב, מסרה הנתבעת לתובעת את כלל המידע שהיה מצוי ברשותה, לרבות טופס בדיקה מאת מכון בדיקה חיצוני. בהסכם שנכרת בין הצדדים הותר לתובעת לבצע בדיקה נוספת של הרכב, אולם הנתבעת נמנעה מכך. כ-4 חודשים לאחר מכירת הרכב, פנתה אליה התובעת והתלוננה אודות תקלה במנוע הרכב. לאחר בדיקת הרכב אכן אותרה תקלה במאוורר המנוע וחודש לאחר מכן, לאחר תלונות נוספות מצד התובעת אודות תפקוד הרכב, הוחלף מנוע רכב.
4. הנתבעת שוללת את הטענות הקשורות במשך תיקון הרכב, משמדובר בתיקון המבוצע במוסך חיצוני המטפל ברכב, ומעבר לכך – בהתאם לכתב האחריות, הנתבעת לא מחויבת לספק לתובעת רכב חלופי. סכום התביעה, כך לשיטת הנתבעת, לא הוכח, הובא בעלמא, והתובעת אף לא עשתה דבר על מנת להקטין נזקיה. משעמדה הנתבעת בכלל התנאים הקבועים בכתב האחריות, מבקשת הנתבעת מבית המשפט לדחות את התביעה.