המבטחות, ביקשו לסמוך על חווה"ד השנייה של המומחה מטעם ביהמ"ש, ועל ערך רכב, הנסמך שנת היצור אחרת מזו שלאורה חושבה הפרמיה, אך גם על טענה החורגת מחווה"ד. לשיטתן, את הנזק אין לאמוד לפי סכום הנזק בר התיקון, וגובה ירידת הערך, אלא לפי הפער שבין ערך הרכב, בחווה"ד השנייה, לבין מחיר המכירה. זאת, הואיל והרכב נמכר לאחר המקרה (ע' 105). המבטחת אף הרחיקה וטענה שאין להתחשב בחווה"ד שנערכה לצורכי הביטוח, שלפיה נגבתה פרמיה כי לאחר המקרה הוצגה חוו"ד אחרת מטעם יצחק לוי.
63. רביעית, היתה מחלוקת נוספת ומרכזית סביב השיטה לחישוב הנזק ולפיכך, סביב שיעורו.
לפי עמדת התובע, חישוב הנזק הוא צירוף הסכום של הנזק בר התיקון, וסכום ירידת הערך, שכשלעצמה תיקבע לפי שווי הרכב ביום מקרה הביטוח, שהוא יום התגבשות הנזק. זאת מחמת הפסיקה, הנחיית המפקח על הביטוח 21438-05 מ-30.6.15, וס' 5-4 לתנאים הכללים לפוליסה.
64. לפי עמדת שתי המבטחות, הפיצוי צריך להיגזר מהפער בין שווי הרכב בחווה"ד השניה, לבין מחיר המכירה בניכוי ההשתתפותה עצמית. הפיצוי יחולק בין המבטחות לפי מידת אחריותן. המבטחת, טענה שמה ששולם כסכום שלא במחלוקת, גבוה מהסכום שהיה עליה לשלם (ראו ע' 106 ש' 26-16). נאמר, כי הפוליסה היא לפי ערך שיפוי, ולא לפי סכום מוסכם. נוסף על כך, טענה שגם הערך עליו נסמכה, לא נכון ואין לסמוך על חווה"ד לצורכי ביטוח, כי אינה מופנית אליה. יוער מעתה, שהטענה הנוגעת לנמען הפוליסה נראית כטענת סרק בעייתית. הרי נסמכו על הפוליסה בזמן אמת בלא תלות בזהות הנמען. לטענת המבטחת, התובע התנהל באופן שיטתי ופסול, שמתחיל בהסתרת המכר של הרכב, אי מסירת אמת לביהמ"ש, והתנהלות מאד בוטה של תובע ובא כוחו בטענה לקונספירציה ועינוי דין לתובע (ע' 107). עם זאת, וכאמור נמסר ש"אין טענה הדדית כלפי התובע להונאה" (ע' 98 ש' 5). נוסף על כך, מסיכומי הצדדים הקשורים ברכב האחר עולה עוד שלשיטתם שלמו ביתר בגדר הסכום שלא במחלוקת.
ו. ההכרעה
65. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, שמעתי את העדים התרשמתי מהם במישרין, ונוכח מכלול הראיות שבפני, הגעתי למסקנות הבאות:
א. על המבטחת לפצות בגין הנזק לרכב המבוטח, בסכומים הנגזרים מחווה"ד הראשונה. הסכום לצורך התשלום למבוטח, נגזר בדיוק מהשווי שביסוד הפוליסה, ושלפיו נדרש המבוטח לשלם למבטחת פרמיה לא מבוטלת. השיטה לחישוב הנזק לרכב, היא לפי אחוז ירידת הערך מערך הרכב נכון ליום התאונה, בהתאם לחווה"ד הראשונה, בתוספת גובה הנזק בר תיקון והוצאות הגרירה. מעבר לכך, עליה לפצות, בגין נזקים נוספים שיפורטו בהמשך. לא כל הנזקים הוכחו.