ז(1)(ז) במקום בו לא נשלח מכתב דחייה , רשאית המבטחת לכפור בגובה הנזק, גם בלעדי מכתב דחייה אך לא לטעון לנימוקים שנדרשים למכתב דחייה
80. המבטחת כאמור לא שלחה מכתב דחייה .נטען שאין להתיר לה נימוקי הגנה. לטענת המבטחת, לא בשלה השעה למכתב, באשר טרם גיבשה את דעתה אם לדחות את התביעה. ברם בחוק קבועות דרישות המחייבות אותה להחליט .
81. כאמור, בענין רחמני בפסקה 43: "שאלת המשמעות של העדר תגובת המבטחים לתביעת מבוטח טרם הוכרעה בפסיקתנו, ומכל מקום על-מנת להכריע בשאלה זו בעניין שלפנינו נדרש לבחון את סבירות ההמתנה, שאלה התלויה בבירור העובדתי שעתיד להעשות במהלך ניהול המשפט" (הדגשה לא במקור א.ב).
82. במקום בו נמצא שאין "סבירות להמתנה", מקובלת עלי הגישה לפיה: "אין להלום מצב שבו מבטח אשר כלל לא השיב לדרישת המבוטח יהיה בעמדה טובה יותר מזו של מבטח אשר קיים את מצוות החוק ומסר למבוטח הודעת דחייה )מלאה או חלקית)"ר' באליאס בעמ' 995 ובהנמקות שם.
83. לנאמר באליאס, אוסיף,שאף אם תוצאת אי המשלוח מכתב הדחייה היא מניעות מטענה המחייבת לשלוח מכתב דחייה, אין בכך מניעות מטענה הפטורה מעיגון במכתב דחייה , בהיותה בגדר הסייגים לחובת הנמקה. דוגמה מסוג אחד לכך, היא הטענה נגד שיעור הנזק שתמיד במחלוקת. דוגמה אחרת נוגעת לגילוי מאוחר של טענות שמבטח לא יכול היה לדעת עליהן, בעת דחית התביעה ביטוחית. טענות כאלה, חובה להעלות בהזדמנות הראשונה בה ניתן להעלותן (סייג זה מעוגן בלשון הנחיה הראשונה וגם בהנחיה השניה המשלימה מיום 29.5.02).
--- סוף עמוד 19 ---
84. במקרה זה - המחלוקת המרכזית מתמקדת בנזק ושיעורו. לפיכך, חרף מסקנתי המפורטת להלן בדבר פגמים בהתנהלות המבטחת, לא ניתן להשתיקה מלטעון נגד גובה הנזק מכוח הסייג הנוגע לגובה הנזק.
ז(1)(ח) סבירות ההמתנה, וסבירות התקופה שבה לא נשלח מכתב דחייה , נבדקת גם לרקע חוקיות ההתנהגות בנוגע לתשלום שאינו במחלוקת , לעמידה במועדים שנקבעו ולסבירות הדרישות שנשלחו למבוטח
85. למעלה מהצורך, אבהיר שלא מתקיים מבחן "סבירות ההמתנה" לנוכח הפרמטרים לבחינת התנהלות המבטחת.
86. סדרת פרמטרים חשובים ל"סבירות ההמתנה", נגזרת מדרישות ל"חוקיות ההתנהגות". החוק קובע דרישות מכ"א מהצדדים לבירור החבות, ומכתיב את המועדים לביצוען. החוק, מבטא "נקודת איזון" בין צורכי המבוטח בפיצוי מהיר, לטובת התאוששותו ממקרה הביטוח, לבין אינטרס המבטח בברור החבות כדי שתגמולים ישולמו שלא למעלה מהנדרש.זאת,על רקע פערי כוחות הנוטים בבירור לטובת המבטח, שהוא הצד החזק בעסקה, אך גם לרקע העובדה שהמידע מראשיתו אינו בידיעת המבטח.אין להתיר "סחבת אופורטוניסטית" השוו תק' (ב"ש) 3116/07 זגורי נ' מנורה מבטחים ביטוח בע"מ (פורסם בנבו, 12.10.2008), וכן ראו גם בחוזר המפקח בעניין בירור וישוב תביעות ביטוח (חוזר גופים מוסדיים) 5-9-2011 כנוסחו לתקופה הרלבנטית.