ז(1)(ט) סקירת לוחות הזמנים והנטלים המרכזיים שקבע החוק לצורך ההחלטה על סבירות תקופת המתנה
92. המבוטח הזקוק לתגמולים, חייב, ליתן למבטח, בהתאם לס' 22 לחוק, "הודעה" על המקרה, "מיד" לאחר שנודע לו על התרחשותו. נוסף על כך, ובהתאם לס' 23 (א) לחוק, עליו למסור למבטח, "תביעה בכתב לתשלום תגמולי הביטוח", תוך "זמן סביר". קבלה מיד של הודעה חשובה למבטח לאיסוף ראיות בעודן טריות וקלות יחסית להשגה ולהקטנת נזקים, וחשובה למבוטח עקב משטר ס' 24 לחוק. קיום חובת ההודעה והתביעה, הינה תנאי לתחילת מרוץ הזמנים לבירור החבות. שיהוי מצד המבוטח, מעכב את תחילת מירוץ הזמנים להחלטת המבטחת בדבר תשלום או מכתב לדחייה וחושף את המבוטח לסיכון מס' 24 לחוק.
93. על המבטח, שקיבל הודעה ותביעה כנדרש, חובה לפעול בהתאם לס' 23 (א) לחוק כלומר: "לעשות "מיד" "את הדרוש" לבירור חבותו. ודוק- הסעיף לא מתיר לפצל "חלק מהדרוש" ואותו שלא לעשות מיד, אלא לאחר דיחוי. פעולה שאינה מתיישבת עם הסעיף עשויה להיחשב גם בלתי סבירה לצורך עיתוי משלוח מכתב הדחייה .
94. במהלך בירור החבות, הוקנתה למבטח סמכות, בגבולות ס' 23(ב) לחוק, לדרוש ממבוטח מידע ומסמכים מסויימים, שאמנם "דרושים לבירור החבות". הלו"ז לדרישה הראשונה קצר לרקע דרישת ס' 23(א) לעשות מיד את הדרוש. מקרה ביטוח, כשלעצמו, אינו היתר לדרישת כל נתון, שהוא ובלשון זמננו לטובת מעין "ביג דטה" במהלך מתמשך או להתשה של מבוטח שבמצוקה. על המסמכים להיות "דרושים", כלומר בעלי זיקה עניינית, של רלבנטיות ונחיצות, לבירור החבות הנגזרת מסוג הביטוח, הפוליסה, וכלל נסיבות המקרה. דרישה סתמית וגורפת, של מסמכים שחלקם נעדרי זיקה, או אף דרישה למסמכים בעלי זיקה, בשלב שבו בו כבר אינם דרושים, איננה מוצדקת ומכבידה שלא לצורך. החוק מחייב קיום מנגנון יעיל וראוי אצל מבטחת להבטחת בירור וישוב תביעות -(והשוו גם בחוזרי המפקח).דרישה לא ראויה מהמבוטח הגורמת לסחבת, לא כל שכן העדר מכתב דחייה ,תיכשל במבחן "סבירות ההמתנה" וחותרת תחת תכליות חובת הנמקה.
95. במהלך בירור החבות, נדרש המבוטח, בס' 23(ב) לחוק לשתף פעולה, ולמסור למבטח "תוך זמן סביר לאחר שנדרש לכך, את המידע והמסמכים הדרושים לבירור החבות, ואם אינם ברשותו, עליו לעזור למבטח, ככל שיוכל, להשיגם." בסעיף מצויה אבחנה ברורה בין מה שמצוי ברשותו, ואותו עליו למסור למבטח, "תוך זמן סביר לאחר שנדרש לכך" לבין מה שאינו מצוי ברשותו לגביו הנטל הוא "לעזור למבטח, ככל שיוכל, להשיגם." כלומר, לגבי מסמכים שאינם ברשותו, על המבטח עצמו לנקוט בפעולות להשגת מסמכים, שאינם ברשות המבוטח, ועל המבוטח לעזור למבטח "ככל שיוכל להשיגם". הביטוי האחרון, מכפיף ליכולות המבוטח. מהמבוטח אמנם נדרשת נכונות מלאה לעזור ועזרה כזאת עשויה