119. בתביעה המופנית כלפי יותר מנתבעת אחת בטענות להפרת חובה חקוקה, ראוי לרשום במדויק מה הוראת הדין הספציפית שנטען שהופרה, ולהבהיר למי מהנתבעים שכרכו יחד, ההפרה מיוחסת. כך נגזר מתכלית החריג שבת' 74 (ב) המסייג את ת' 74(א) לתקסד"א שהיא שידע הנתבע ,ממה להתגונן, וכיצד להיערך נכונה למשפט.
ז(1)(יג) כללי הניסוח שלאורם יוכרע מי מהצדדים חרג,אם בכלל, מחזית המחלוקת.
120. חזית המחלוקת, הוגדרה בכתבי הטענות המקוריים. הם לא תוקנו, והצדדים התנגדו לשינוי החזית. עם זאת, התגלעה מחלוקת חריפה, מה בתוך החזית. כל צד ייחס ליריבו את החריגה מהחזית.
לצורך הבהרה מה בחזית, לבל תורחב שלא כדין, נבחן את כתבי הטענות ואת ההתנהלות הדיונית לאור 4 כללי ניסוח מרכזיים, הרלבנטיים לכל כתבי הטענות ולאורם יוכרע מה חרג מהחזית (זוסמן בעמוד 299).
121. הכלל הראשון- קובע שבעל דין חייב להכיל בכתב טענותיו, את העובדות, שהן: "הרצאת העובדות המהותיות בלבד" שעליהן נסמך, אך לא את הראיות להוכחתן. עובדה מהותית בלבד חובה לכלול, ראיות אין לכלול, וטענה משפטית מותר לכלול. נקבע כי גם "טענה... שיש בה שילוב של תשתית עובדתית ויישום כללים משפטיים, הייתה צריכה למצוא מקומה בכתב ההגנה, כדי שהצד שכנגד יוכל להתמודד
--- סוף עמוד 26 ---
עימה עובדתית". כב' הש' ד. לוין בע"א 605/88 תבורי - בית חרושת למשקאות קלים בע"מ נ' מעינות הגליל המערבי סוכנויות (1979) בע"מ, פ"ד מה (2) 1, פס' 7 (8.1.91). לפיכך, יש לאבחן עובדות מהותיות בלבד, מעובדות שאינן מהותיות, מראיות, אגב הפעלת שיקול דעת המתייחס לנסיבות המקרה ר': א. בת' 71 (א) ב. כב' הש לוין ברע"א 2904/95 מדינת ישראל נ' ג'אבר סולימאן אל הוזייל, פ"ד מט (2) 40, 42, פס' 4 (5.6.1995): "השאלה וההבחנה בין שלושה מושגים אלה איננה אלא עניין שבדרגה" ג. כב' הש' רובינשטיין רע"א 2874/08 עיריית הרצליה נ' אברהם יצחק בע"מ (פורסם בנבו, 15.5.2008).ליישום הכלל רלבנטי "כלל אצבע" לפיו על הצד המבקש שתקבע לזכותו מסקנה משפטית, על יסודה יינתן לו סעד, להביא את מערכת הנתונים שעל יסודם יתבקש ביהמ"ש להסיק את מסקנתו. נתונים אלה הם ה"עובדות המהותיות" (תורת הפרוצדורה 171).
122. עובדה (מהותית א.ב) שלא נטענה בכתבי הטענות, אין ביהמ"ש יכול לגלות בעצמו, ואינו יכול לסמוך עליה. כב' הש' ריבלין בע"א 6157/08 אסמאעיל נ' מילאדי, פס' 10 (פורסם בנבו, 5.9.2011) (להלן: "עניין מילאדי"): "אלמלא כלל זה, עלול למצוא המשיב את עצמו מפסיד במשפט על סמך טענות עובדתיות, שלא יכל לצפות". השוו כב' הש' חיות בע"א 8963/14 מונדר נעאמנה נ' פאלח בדארנה, פס' 15 (פורסם בנבו, 12.7.2016) (להלן: "עניין מונדר").