143. לרקע המסגרת הנורמטיבית הזאת, נבחן את הסוגיות. בראשן שתי מחלוקות מרכזיות המשליכות על גובה הפיצוי: הראשונה, נוגעת לשווי הרכב בו יש להתחשב. השניה, נוגעת לשיטת החישוב.
ז(3)(ב)הסכום ממנו יגזרו תגמולי הביטוח הוא לפי השווי בחוה"ד הראשונה המשקף את השווי לפיו שולמה הפרמיה
144. מחלוקת מהותית מרכזית ראשונה, היא האם לגזור את שווי הרכב מחווה"ד הראשונה או מחווה"ד השניה.
145. ניתן היה להימנע מלהכריע במחלוקת המהותית הזאת, הואיל וקיימת "מניעה דיונית" מהעלאת טענות הנסמכות על טענה שבעובדה בדבר שנת יצור שונה, ומכאן שיש לדחות את ההסתמכות חווה"ד השנייה. למעלה מהנחוץ, אראה שאכן קיימת "מניעה מהותית" מלכפור, לאחר קרות מקרה הביטוח, בכך ששווי הרכב הוא לפי הסכום שאימצה הפוליסה ושלפיו חושבו דמי הביטוח. זאת לאור מרכזיות הסוגיה בפולמוס דנן וחשיבות ההלכה בענין כלל .
146. כמפורט, ברקע העובדתי לעיל, לפני הביטוח נדרשה הערכת שמאי ספציפית לרכב המיוחד, והערכתו מצויה, בבירור, ביסוד ההתקשרות הביטוחית. כך נכתב במפורש בפוליסה. אגב, מהלך כזה מוכתב כיום, מכוח ת'3 ד לתקנות הפוליסה התקנית, אך רק לאחר כניסתו לתוקף של תיקון תשע"ב.
147. הוכחה לכך שהפרמיה עצמה נקבעה לפי אותה הערכת השמאי שביסוד הביטוח, מצויה בלשון חד משמעית, בחוו"ד השמאי מטעם ביהמ"ש (ע' 2 לחווה"ד השניה). יש זיקה, שאין לנתקה, בין סכום שווי הרכב, שבהערכת השמאי שאומצה בפוליסה, לבין הפרמיה שחושבה בדיוק לפיה. "אומד דעת שני הצדדים" לצורך חוזה הביטוח שלאורו הונפקה הפוליסה, היה שהרכב יבוטח לפי חווה"ד הזאת, לשתי התכליות (תכלית הפרמיה ותכלית התגמולים): מזווית ראיית המבוטח, הוכח שהואיל וכך קבע השמאי נדרש לשלם פרמיה גבוהה. התובע העיד בפשטות, בישירות, ובצורה משכנעת כשאמר: "חברת הבטוח ביום שבטחה אותי לקחה ממני סכום כסף ואמרה שהרכב שלי שווה כך וכך, אתה צריך לשלם פרמיה מה פרמיה, אמרו לי 21500 ₪ שנתי, שלמתי בכרטיס אשראי בתשלומים, שקרתה התאונה, הם לא
--- סוף עמוד 32 ---
מכירים בי יותר. לא שווה כלום, אוטו רקוב. ככה אומרים לי."(ר' ע' 66 ש' 8-6). לימים בנו, היה מעורב בתאונה, שלא היתה אירוע מתוכנן שחפץ בו. לפיכך ציפה לתגמולים כמובטח והופתע כשאלו לא שולמו.
מזווית הראיה של המבטחת, היא גבתה אותה פרמיה שנקבעה כמשתלמת לה, לפי הערכתה הכלכלית את תוחלת הסיכון בקרות מקרה הביטוח לרכב, ששוויו נקוב בחווה"ד של יצחק לוי לצורכי ביטוח. אגב, הסכם הביטוח גם חייב בהשתתפות עצמית ממשית לירידת ערך, המגיעה עד 5% משווי הרכב (ע' 3 לנספח א לתצהיר התובע) היא גבוהה בלמעלה מפי 3 מגובה השתתפות העצמית בתנאים הכללים שהיא רק 1.5% משווי הרכב. (ע' 14 לנד/4).