פסקי דין

תא (ראשל"צ) 5687-01-13 פלוני נ' חיים משה הנדלר - חלק 40

20 יולי 2017
הדפסה

--- סוף עמוד 34 ---

המבטחת לבטח רכב בשווי היקר מכפי שהיא טוענת לו כיום ובמקרה זה אף אחוז ההשתתפות העצמית גבוה במפרט ביחס לתנאים הכלליים.

156. אולם, בנסיבות שלפנינו לא סברתי שהתביעה כלפי המזיק, מתירה סטייה מהכלל, לפיו תכלית הפיצוי בדיני הנזיקין היא השבת המצב לקדמותו. תכלית זו מושגת אשר סכום הפיצוי שניתן לניזוק מעמידו במצב שבו היה עומד אלמלא בוצעה כלפיו עוולה. השוו כב' הש' ברק בע"א 357/80 נעים נ' ברדה, פ"ד לו(3) 762, 772 (15.7.1982), ובע"א 9474/03 יורם גדיש תשתית ובנין (1992) בע"מ נ' מוסא, פ"ד סא(3) 603, 625-624 (21.11.2006).

157. כלומר, המבטחות אומנם הציגו "חזית משותפת", אך אלמלא "המניעות הדיונית" מהשמעת טענה לשנת יצור שונה, צפוי היה פער בין שווי מרכיב ירידת הערך בין שתיהן. שכן, העילה נגד מבטחת המזיק ביסודה נזיקית, לא כפופה למניעות שנובעת מדיני ביטוח ומהלכת כלל. התוצאה הייתה מצב שבו בתביעת הניזוק ממבטחת הרכב ישולמו תגמולי ביטוח הנגזרים משווי רכב שלפיו נקבעה פרמיה, אך בהודעה לצד שלישי או בתביעת תחלוף, הפיצוי אינו נגזר משווי הרכב לצורך תגמולים, אלא משווי רכב בלא כל מניעות מלטעון שהוא נמוך יותר. ברם, הואיל ו"מניעות הדיונית" תקפה לגבי שתי המבטחות ו אין הבדל בסכומים האלה.

ז(3)(ד)ביהמ"ש אינו כבול לקביעת מומחה בחווה"ד השניה שיסודה בטעות בדין המהותי, ויש לסמוך על חווה"ד הראשונה מטעמו

158. אוסיף שער אני לסברת המומחה בחוו"הד השניה, אך בכל הכבוד, אין בה הכוח לשנות את הדין, ולהתיר לביהמ"ש להתעלם מהדין ומעניין כלל. ביהמ"ש, ולא המומחה, הוא הפוסק האחרון בשאלות שנמסרו לשיקול דעת המומחה. בחווה"ד השנייה, נסמך המומחה, על טענה שבעובדה, שלא זאת בלבד שלא נטענה בגדר החזית ולא והוכחה כדבעי, אלא שהדין המהותי אינו מתיר לסמוך עליה. ברור שמבטחת אינה רשאית לפעול בדרך של העברת חווה"ד מטעמה, למומחה או אף בהצגתה, כדי להכניס ב"דלת האחורית" טענה אסורה מהותית, רק כדי לעקוף את האיסור בהלכת כלל. לפיכך, יש להתעלם משומה הנסמכת בטעות על טענה שבעובדה בדבר שנת יצור שונה. השוו בהיקש לדברים שנאמרו אף אם לגבי נזקי גוף, מפי כב' הש' אור בע"א 2541/02 לנגר נ' ששון, פ"ד נח (2) 583, 588 (12.1.2004), וכן בע"א 8288/00 קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים נ' סיכסך סאמי, פס' 5 (פורסם בנבו, 24.7.2001): "5. נתונה לביהמ"ש הסמכות וגם החובה לתקן את קביעתו המוטעית של המומחה."

עמוד הקודם1...3940
41...48עמוד הבא