161. יוער בהקשר זה, שהתובע היה נאמן לשיטתו, לפיה אין להפחית את מחיר המכר מערך הרכב. התובע לא דגל בשיטה הנסמכת על הפרש בין שווי בחווה"ד הראשונה למחיר המכר.
162. עמדתי היא, שהשיטה הנכונה לחישוב נזק לרכב לרקע הראיות שלפני, היא בחיבור הסכומים הבאים: א. נזק בר תיקון ב. גובה ירידת הערך נכון ליום התרחשות התאונה.
עמדה זאת נסמכת על 4 הסיבות הבאות:
163. ראשית, בשיטת חישוב של חיבור הסכומים הללו, נקט המומחה המכריע מטעם ביהמ"ש, ואגב גם יתר השמאים. שלשת השמאים, חישבו את נזקי הרכב לפי חיבור סכום של נזק בר תיקון לרכב וירידת ערך. אף אחד מהם לא מצא לחשב אחרת, למרות המכר שבוצע בסמיכות זמנים, או להעריך אחרת את גובה ירידת הערך. חווה"ד השניה של מומחה מטעם הנתבעים נערכה ביום 8.12.14 זמן רב לאחר העיתוי בו נודע המכר. המומחה מטעם ביהמ"ש לא נחקר כדי לברר או לערער את עמדתו, שלא התחשבה במחיר המכר.
164. שנית, סברתי ששיטה זאת נובעת מהדין המצוי, שלפיו הנזק, גם בגין ירידת הערך, מתגבש ביום התאונה. מיום זה, כאשר קיימת ירידת ערך, קיימת גריעה בפועל בגינה, מנכסי הניזוק. זאת, אף אם יתכן שביטויו בפועל יהיה במועד המכר. הערכת הנזק נעשית על ידי ביהמ"ש ,עם מתן פסה"ד אך לפי שווי ביום התאונה. ראו בענין מוריאנו פיסקאות 9-14: ".....הנזק האמור אינו 'אמורפי' ואינו 'לכאורי' ואינו 'עתידי', הוא מוחשי וממשי ו'על אתרי'. ירידת ערך זו מעוגנת היטב בתורת שמאות הרכב, והיא תופעה כללית ואובייקטיבית.... ייתכן שהביטוי המוחשי לנזק יבוא לידי ביטוי רק בעתיד, אך הנזק עצמו - כבר נגרם. הוא בר כימות בשקלים ובאגורות.... הנזק בגין ירידת ערך המכונית בשל עצם התאונה הוא נזק ישיר. הנזק נגרם במישרין לנכס עצמו עקב אירוע התאונה. אין נפקא מינה כי אפשר שביטויו בפועל יהיה במועד מאוחר יותר (כגון - מכר המכונית או אחרי שיסתבר מה התיקונים הנדרשים). הוא קיים במציאות, על אתר, כפועל יוצא מן התאונה."
--- סוף עמוד 36 ---
165. בענין מוריאנו, לא נקבע "סייג" למקרה בו נמכר הרכב לאחר פגיעה שגרמה לירידת ערך. זאת, למרות שמכר לאחר תאונה, כמובן, צפוי, נפוץ ואף נזכר בעניין מוריאנו עצמו. ההלכה בענין מוריאנו יוצרת בהירות, אחידות, וודאות, חוסכת בהתדיינויות ומעקרת תמריץ להארכתה. לצרכן, קושי רב יותר לספוג הארכת דיון מלמבטחות. הלכת מוריאנו כוונה התנהגות בשוק, ויושמה, זה מכבר. למשל כב' הש' נועם ת"א (שלום ירושלים) 18948/96 מאיר ביבי נ' סלע חברה לביטוח בע"מ (פורסם בנבו, 23.08.1999).