התנייה הקבועה בסעיף 6.7 להסכם השת"פ
53. במסגרת כתב התביעה שכנגד נטען גם כי על התובע ליתן חשבונות בקשר לסעיף 6.7 להסכם לשת"פ הקובע כך:
"פרקטיקה מתחייבת להעביר לפסגות סך של 12% מרווחיה שיצמחו כתוצאה מפעילות עסקית משותפת עם תלמידי המותג ו/או 6% מכל רווחיה העתידיים שיצמחו מהתקשרות עם מקורב לתלמיד המותג".
בסעיף 62 לתצהירו לעניין התביעה שכנגד הצהיר אוחנה לובצקי כי אין לו פעילות משותפת כמפורט בסעיף 6.7 להסכם לשת"פ.
בחקירתו הנגדית נשאל לגבי ההתחייבות שבסעיף 6.7 להסכם והשיב אוחנה לובצקי כי אין עילה לטענה זו.
אוחנה לובצקי אף נשאל והשיב בעניין בחקירתו החוזרת:
"ת. המטרה שלי בגדול בסעיף 6.7 היתה להיות הוגן, ואני תכננתי, פרקטיקה בהתחלה הייתה אמורה להיות חברה שנותנת שירותים משלימים למכללת פסגות נדל"ן ונראה לי מאוד הוגן וסביר שאם עכשיו נוצר בחברה שלי איזשהו רווח כתוצאה מהפעילות שלי עם תלמידי פסגות נדל"ן ככל ובכלל תהיה. כשכתבתי מקורב אליהם התכוונתי למישהו שהגיע דרכם, אז מהפעילות הזו נראה לי הוגן וסביר שככל יצמחו לפרקטיקה רווחים אשתף את הנתבעים בחלק מהרווחים. זה נראה לי הוגן וסביר בתור שותף.
ש. כמה רווחים כאלה היו.
ת. אפס." (ההדגשה הוספה – א.ר.ב.).
בסיכומים של התובעת שכנגד צוין כך:
"99. עד למועד זה לא העביר כל סכום בגין רווחיו מהתקשרות עם תלמידי הנתבעת ואף לא הצהיר כי לא היו לו כל רווחים כאמור. על כן יש לחייב את התובע בצו למתן חשבונות, לאור התחייבויותיו כלפי הנתבעת."
אולם, כפי שעולה מתשובותיו בעדותו, אוחנה לובצקי העיד מפורשות בחקירתו הנגדית כי לא היו לו כל רווחים כאמור.
מכללת פסגות לא הביאה ראשית ראיה לכך שלאוחנה לובצקי יש או היתה פעילות עסקית משותפת כלשהי עם תלמידי מכללת פסגות או כי צמחו לו רווחים מהתקשרות עם מקורב לתלמידי מכללת פסגות.
מעבר לכך, מכללת פסגות אף לא הבהירה איזה חשבונות מתבקשים על ידה בהקשר האמור? ככל שאוחנה לובצקי נדרש לפרט את כל ההכנסות שהיו לו הבאים בגדר סעיף 6 להסכם, הרי שכבר ניתנה על ידו תשובה כאשר העיד, תחת אזהרה כי לא היו לו כל הכנסות מסוג זה.
עדותו זו של אוחנה לובצקי אמינה עלי.
לפיכך, אינני רואה מקום להעתר לתביעה למתן חשבונות בקשר להתחייבות שבסעיף 6.7 להסכם השת"פ.
לשון הרע
54. מכללת פסגות טוענת כי אוחנה לובצקי אחראי כלפיה בגין עוולה של הוצאת לשון הרע בקשר לשני פרסומים שנעשו על ידו.
אין מחלוקת על עצם הפרסום, כלומר שמדובר בתגובות שפורסמו על ידי אוחנה לובצקי והיו עשויות להגיע לשני אנשים זולת הנפגע.
55. האם הפרסום מהווה לשון הרע? בהתאם להלכה, על מנת לבחון האם הפרסום מהווה לשון הרע במובן חוק איסור לשון הרע, יש לפעול בארבעה שלבים: (1) לפרש את הביטוי, בהקשר אובייקטיבי, ולשאוב ממנו את המשמעות העולה ממנו, על פי אמות מידה מקובלות על האדם הסביר; (2) לבחון האם על פי משמעות זו, מהווים הדברים "לשון הרע" על פי סעיף 1 לחוק, והאם אופן אמירתם מהווה "פרסום" כמשמעותו על פי מבחני סעיף 2 לחוק; (3) לבחון את תחולת ההגנות השונות הקבועות בחוק על הפרסום; (4) לבחון את שאלת הסעדים, ובתוכם שאלת הפיצוי הראוי (ר' ע"א 89/04 ד"ר נודלמן נ' שרנסקי, בפסקה 17 לפסק הדין (פורסם במאגרים, 4.8.2008)).
56. הפרסום האחד הינו מיום 9.4.13, אז כתב אוחנה לובצקי את ההודעה הבאה בחשבון ה"פייסבוק" שלו:
"חשבתם שכולם טיפשים, חשבתם שכולם תמימים. זלזלתם באנשים – הסתכלתם לכולם בלבן של העינים ולא היססתם לשקר בעזות מצח פושעת. צחקתם לכולם בפנים – שיחקתם מונופול בנפשות. בי כמו שאמרתם. אם לא נכנס לכם כל חודש עוד כסף אתם משתגעים – אז עסקתם, רימיתם, רמסתם... אך הפעם, התעסקתם עם האדם הלא נכון. קיבלתם את הסולם אך בחרתם רק לטפס גבוה יותר. עכשיו, לא משנה מה תעשו, לאן תזוזו, איזה מהלך שלא תנסו, המשחק שלכם נגמר. הטוב מוכרח לנצח – ועוד מעט כולם ידעו ויכירו את פרצופכם האמיתי. הבטחתי שיגיע הלקח, לקח קצת זמן אך הגיע הזמן לקיים. Now we back to set the record straight – Checkmate mother". (נספח 17 לתצהירי ארביב וראובן).