אחריות אישית של נתבעים 3-2
48. התובע טוען לאחריות אישית של הנתבעים 3-2 כלפיו. הנתבעים טוענים כי לא בוססה אחריות אישית. בסיכומי הנתבעים צוין כי אמנם שמם של הנתבעים מופיע על ההסכם אך לא פורטו מספרי תעודות זהות שלהם.
49. שמותיהם של ארביב וראובן מופיעים בכותרת ההסכם לצד שמה של מכללת פסגות. מעבר לכך, הנתבע 3 הודה בחקירתו כי ההסכם נחתם על ידם בשמם, באופן אישי. לא זו אף זו, הנתבע 3, ראובן, הודה כי הדבר נעשה על מנת לתת לתובע בטחון. כך בחקירתו של ראובן (ר' עמ' 112 לפרוט' הדיון):
"ת. במו"מ, אביב הגיע ממכללת קש פלו, כשהוא גמר שם בקול צעקה עם המנכ"ל שי וטען שרימו אותו, ורשם פוסטים בפייסבוק, אמור לו, תגיע אלינו, בגלל שאתה כל כך חשדן ואתה חושד ברועי ויניב, תכין אתה חוזה ובנוסף, לא רק שאתה תכין אותו, אנו נחתום בשמנו הפרטי ולא רק בשם מכללת פסגות כדי לתת לך את הכי בטחון שבעולם." (ההדגשה הוספה – א.ר.ב.).
עולה מן האמור כי הנתבעים נטלו על עצמם באופן אישי כלפי אוחנה לובצקי, את ההתחייבויות על פי הסכם השת"פ.
סיכומו של דבר, אני מוצאת כי התובע זכאי לסכומים שנקבעו בסעיף 9.2 להסכם לשת"פ וזאת בגין התקופה החל מחודש נובמבר 2012 ועד לחודש מרץ 2014 וכי עמד בתנאים למתן חשבונות על מנת לאמוד את הפיצוי המגיע לו בגין התקופה האמורה.
התובע לא הוכיח את זכאותו לסעדים נוספים, מעבר לכך, כנגד הנתבעים.
התביעה שכנגד
האם אוחנה לובצקי הפר את ההסכם לשת"פ?
50. במסגרת התביעה שכנגד, טוענת מכללת פסגות למספר הפרות שונות של אוחנה לובצקי את הסכם השת"פ. אדון בהן כסדרן.
51. מכללת פסגות מציינת בסיכומיה כי מנובמבר 2012 ועד דצמבר 2012 הפר אוחנה לובצקי את חובותיו בהתאם להסכם, בהקשר להעברת קורסים, העברת חומרי לימוד לתלמידים. זאת, כפי שפורט לעיל, במסגרת טענות הנתבעים, שנדחו על ידי, לפיהן בגין הפרות נטענות אלו בוטל על ידם ההסכם בחודש דצמבר 2012. לטענתה, נגרמו למכללת פסגות נזקים של פגיעה במוניטין וכן נגרמו לה נזקים כתוצאה מהצורך לבנות מערך חליפי לאחר עזיבת אוחנה לובצקי.
מאחר וגרסת הנתבעים לגבי מועד הביטול לא התקבלה ומצאתי כי מכללת פסגות היא שביטלה את ההסכם שלא כדין, אין מקום לקבל את טענותיה על נזקים שנגרמו לה כתוצאה מביטול ההסכם. אף הטענות לגבי הפרות של אוחנה לובצקי מתייחסות, רובן ככולן, להתנהלות הנטענת שלו במועדים שלאחר שהנתבעים ביטלו את ההסכם עימו (כפי שעולה אף מסיכומי הנתבעים והתובעת שכנגד סעיף 91 ואילך), וממילא לא היה עוד מחויב לבצע מטלות כדוגמת העברת הרצאות לשיווק קורסים שלא הוא יעביר. יצויין, כי מההתכתבויות עולה כי אוחנה לובצקי היה נכון להמשיך להתייצב להעביר הרצאות בקורסים שהתנהלו. אוחנה לובצקי העמיד דרישות כדוגמת דרישתו שהשיעור לא יצולם. בנסיבות בהן ההסכם כבר בוטל אינני רואה פסול בדרישה מסוג זה. לכן שוכנעתי כי גם לאחר שבוטל ההסכם על ידי הנתבעים, לא "נטש" אוחנה לובצקי את הקורסים בעודם מתנהלים.
אני סבורה כי ככל שנגרמו לנתבעים נזקים, אין להם עילת תביעה כנגד אוחנה לובצקי בעניין זה.
מעבר לנדרש, יצויין כי הנזקים הנטענים על ידי מכללת פסגות לא הוכחו כנדרש. לא היתה התייחסות מספרית לנזקים בתצהירי הנתבעים ואף אינני סבורה כי די באמור בתצהירו של רו"ח צ'רדמן לצורך הוכחת גובה הנזקים הנטענים וסכומי הנזקים הנטענים אף לא כומתו על ידי מכללת פסגות (ר' סעיף 97 לסיכומי הנתבעים והתובעת שכנגד). מכללת פסגות אף לא הביאה ראיות לגבי המוניטין שלה.
תניית אי התחרות בסעיף 9.3 להסכם השת"פ
52. מכללת פסגות טוענת כי אוחנה לובצקי הפר את הוראות סעיף 9.3 להסכם השת"פ.
סעיף 9.3 להסכם לשת"פ קובע כך:
"במשך תקופת הסכם זה לא תהה פרקטיקה רשאית להעניק שירותי ההדרכה ולימוד תחום ההשקעות בנדל"ן במסגרת קבוצתית העולה מעל 8 תלמידים ללא קבלת אישור מראש ובכתב מפסגות..."
מכללת פסגות טוענת כי: "בחודש נובמבר, עובר להודעת הביטול שמסרה כדין פסגות, פירסם אביב כי החל להציע שירותים אקדמאיים בנדל"ן לציבור הרחב. אביב הקים אתר אינטרנט ייחודי לצורך זה, כך הודה במפורש גם בפני רועי ויניב."(ר' סעיף 34 לכתב התביעה שכנגד).
אוחנה לובצקי טוען כי לא החל בלימודי הנדל"ן במהלך התקופה שההסכם היה בתוקף, וממילא לא היתה בהסכם הגבלה על פרסום לימודי נדלן.
כבר נקבע לעיל כי הביטול של ההסכם נעשה על ידי פסגות ביום 5.11.12. מאחר והסעיף מטיל על אוחנה לובצקי מגבלה רק ביחס להענקת שירותי הדרכה ולימוד תחום הנדל"ן במהלך התקופה שבה ההסכם בתוקף, אין בטענה כי פירסם לימודי נדלן בחודש נובמבר, מועד שבו ממילא בוטל ההסכם על ידי הנתבעים, כדי לבסס הפרה של סעיף אי התחרות שנכלל בהסכם.
לפיכך, מכללת פסגות לא הוכיחה כי אוחנה לובצקי העניק שירותי הדרכה בתחום ההשקעות בנדל"ן, או כי לימד בתחום במסגרת קבוצתית העולה על 8 תלמידים במהלך תקופת ההסכם.