--- סוף עמוד 11 ---
המכרז. מטעם זה התקשרו המשיבות בהסכם פשרה לפיו הוארך תוקף החוזה בארבע שנים. אולם, הארכת ההתקשרות אינה יכולה כשלעצמה להוות פיצוי הולם לעיכובים שחלו עם תחילת המכרז.
ע' דקל במאמרו בע"מ 306, התייחס לחשש מהפגיעה בעקרון השוויון עקב הארכת תקופת ההתקשרות ללא מכרז:
"הענקת טובת הנאה כלכלית נוספת לזוכה במכרז המקורי, ללא מתן תחרות וללא מתן הזדמנות שווה גם למציעים האחרים להתמודד על טובת הנאה זו, פוגעת בזכותם של המתמודדים האחרים לשוויון הזדמנויות ולתחרות הוגנת; שכן, אילו ידעו מציעים אלו שתנאי ההתקשרות בפועל יהיו שונים מהתנאים שפורטו במסמכי המכרז, ייתכן שהיו מגישים הצעה שונה מזו שהגישו בפועל... שיטת משפט הרואה באינטרס הציפייה אינטרס הראוי להגנה אמורה להגביל את האפשרות לשינוי מאוחר של תנאי ההתקשרות לנסיבות מיוחדות ויוצאות דופן בלבד" (ההדגשה שלי ש.ד).
דומה כי המקרה שלפנינו אינו עולה כדי "נסיבות מיוחדות ויוצאות דופן". יוער כי, משיבה 3 רשאית לנקוט הליכים כנגד הגופים אשר גרמו או תרמו לנזקיה הכלכליים. בוודאי שאין בכך כדי לבוא על חשבון פגיעה בעותרת, באינטרס הכלכלי שלה, בזכותה לחופש העיסוק ולתחרות חופשית והוגנת.
לאור האמור לעיל, הגעתי למסקנה לפיה החלטת הרשות שלא לפרסם מכרז נגועה בפגם של אי חוקיות, שכן התקבלה בניגוד להוראת דין מפורשת המורה על חובת קיום מכרז, וכן לוקה בחוסר סבירות באשר היא פוגעת בעקרונות דיני המכרזים.
זכות העמידה של צד שלישי ביחס לפסק הדין בעתירה הראשונה:
כאמור לעיל, ביום 18.10.2012 חתמו משיבה 1 ומשיבה 3 על הסכם פשרה לפיו תקופת ההתקשרות ביניהן תוארך בארבע שנים נוספות. הסכם זה נכרת לאחר שהצדדים מימשו את אופציית הארכת ההתקשרות שהייתה קבועה בחוזה. ההסכם האמור הובא בפני בית המשפט המחוזי מרכז (עת"מ 28285-03-12) [פורסם בנבו] אשר נתן תוקף של פסק דין להסכמות הצדדים.
נשאלת השאלה האם ההסכם עליו חתמו הצדדים מחייב כלפי כולי עלמא ומשכך מהווה מעשה בית דין כלפי העותרת.
משיבה 3 בתגובתה לעתירה, טוענת כנגד זכות העמידה של העותרת כלפי ההסכם. לטענתה, משנעשה מעשה של קיבול ונכרת חוזה בין הצדדים, אין צד שלישי שאינו חלק מההליך יכול להלין עליו. עוד גורסת המשיבה כי לעותרת אין כל זכות ביחסים שבין משיבה 1 למשיבה 3. מלכתחילה בחרה שלא להשתתף במכרז. להשקפתה, מאחר שהעותרת לא הייתה בעלת דין פורמאלית בהליך ההסכם שנכרת אינו נוגע לה, אף שבמסגרתו לא הושתה עליה חובה כלשהי. לפיכך סבורה משיבה 3 כי ההסכם שנכרת בין הצדדים אינו פוגע בעותרת.