טענה זו יסודה בטעות לאור הוראות החוק.
אומנם, משבחרה העותרת לא להשתתף בהליכי המכרז, היא נתפסת כחסרת זכות עמידה כמי שלא השתתפה בתחרות. לא ניתן לצפות מהמשיבות כאשר התקשרו ביניהן בהסכם, לצרף לדיון את כלל הצדדים העלולים להיפגע מקבלתה של ההחלטה. וכן, אין הדבר מתחייב מהוראות החוק.
--- סוף עמוד 12 ---
עם זאת, נראה כי שלילת מעמדה של העותרת אינה תואמת את התפיסה שהשתרשה בשנים האחרונות ביחס לסוגיית המעמד. על פי הדין הקיים, זכות העמידה מוענקת לעותר אשר ביכולתו להוכיח כי העניין נוגע לו במישרין וכי זכויותיו עומדות להיפגע במידה ולא יורשה להגיש את העתירה.
בעניין זה ראו דבריו של כבוד השופט לוי בעע"מ 8193/02 מקס ראובן נ' פז חברת נפט בע"מ, (פורסם בנבו 3.17.12) (להלן: "פרשת ראובן"):
"מקורה של זכות העמידה הוא בהשקפה שעל העותר לקבלתו של סעד להראות כי יש לו אינטרס אשר עלול להיפגע כתוצאה מפעולת הרשות שעל חוקיותה הוא משיג".
עיון בפסיקת בית המשפט מעלה כי בשנים האחרונות נוהג בית המשפט בפרשנות מרחיבה ביחס לזכות זו, הואיל ובאמצעות הרחבה זו נשמר האינטרס הציבורי בהבטחת קיומו של שלטון החוק והביקורת השיפוטית על הרשויות (למשל ראו, פרשת ראובן, עמ' 5; וכן ע"א 334/01 מדינת ישראל ואח' נ' אבו שינדי פד"י נז(1) 883, 890 (2003); ע"א 8416/99 אי.איי.אם. אלקטרוניקס מחשבים וציוד היקפי (1999) בע"מ נ' מפעל הפיס פד"י נד (3) 425 (2000) - לעניין הרחבת זכות העמידה בדיני המכרזים).
יפים לעניינינו דבריו של כבוד השופט מ' חשין לעניין הרחבתה של זכות העמידה בבג"צ 2148/94 אמנון גלברט, עו"ד ואח' נ' כבוד נשיא בית המשפט העליון פד"י מח(3), 573 , 595 (1994):
"לא כימים ההם ימינו אלה. אכן, קנקן בימינו הוא כקנקן של אותם ימים: רק עותר בעל "זכות עמידה" יבוא בשערי בית המשפט - כך רשום על הקנקן מלבר - אלא שתוכו של קנקן נשתנה, וקהל בעלי זכות העמידה הפך ממניין לעם רב: הנחל הפך נהר והנהר נשפך אל ימה" (ההדגשה שלי ש.ד).
כן ראו דברי בית המשפט העליון בע"א 5035/98 משה"ב חברה לשיכון בניין ופיתוח בע"מ נ' מנהל מקרקעי ישראל, פד"י נו(4), 11 ׁׁׁ(ׁ2002), שם נדרש בית המשפט לשאלת מעמדן של חברות בנייה אשר עתרו כנגד תקינותו של הליך מכרז, מבלי שהשתתפו בו:
"זיקה זו מקנה למערערות, הזוכות במכרזים אחרים באותו פרויקט, אינטרס כלכלי ישיר בתוצאות המכרז נושא ענייננו. יש להן קשר של שייכות, ולו עקיפה, למתרחש במתחמים הסמוכים הנמנים על אותו מפעל בנייה, ולמצער, באשר להשפעה אפשרית על שוק מכירת הדירות במגרשים השונים הנגזר, בין היתר, מתנאים שונים של עלויות קרקע ובנייה. וכך, אין הן רק בבחינת 'עותרות ציבוריות' שעניינן להעמיד במבחן את מהלכי המכרז בשם האינטרס הציבורי, אלא הן תובעות מכוח אינטרס אישי הנטען על ידיהן. די היה בזיקה האמורה כדי לפתוח בפניהן את שערי בית המשפט" (ההדגשה שלי ש.ד).