28. לטענת מנדלמן, יש לדחות את הטענה כאילו אי רישום הערת אזהרה מלאה ו/או אי תשלום מס שבח, מנע מכהן ליטול משכנתא. לא הוסכם, לא בעל פה ולא בהסכם, על נטילת הלוואה על ידי כהן כנגד מתן בטוחה של משכנתא ראה עדות עו"ד בן שושן, המנעות מלהציג את מסמכי המשכנתא הנטענים וכן התכתובות בעניין זה (סעיפים 116-114 לסיכומים). זאת ועוד, אילו ידעו מנדלמן כי כהן מעוניינים לשלם את התמורה באמצעות משכנתא, מנדלמן היו מסרבים ולא מתקשרים בעסקה, או לחילופין היו מתקשרים בתנאים נוספים ואחרים למשל כי אי קבלת המשכנתא לא תהווה סיבה לאיחור בתשלום.
29. לטענת מנדלמן, כהן הם שהפרו את ההסכם ומנדלמן הודיעו על ביטול ההסכם כדין ובהתאם לדרישות החוק. הם הודיעו למר אברהם כהן שהם אינם חפצים בעסקה וכי הסכם המכר בטל ומבוטל. הודעת הביטול נמסרה יותר מפעם אחת בטלפון ובשיחה פנים אל פנים. עדותם לא נסתרה בחקירה הנגדית. מר כהן הודה, כי מנדלמן הודיעו לו על ביטול ההסכם (עמ' 36 לפרוטוקול שורות 11-9 ו-31-25), כך גם העידו שניהם כי הייתה פגישה אצל רבי דוד אבוחצירא ולאחריה נתבקשה פגישה נוספת שלא יצאה לפועל בשל סירובו של כהן. לחילופין טוענים מנדלמן כי יש לראות בכישלון כל הניסיונות לפתרון המחלוקת, כהודעת ביטול כדין.
30. לטענת מנדלמן, כהן לא היו רשאים לעכב את התשלומים עד ליום זה ומשכך מתבקשת המסקנה, כי כריתת ההסכם הייתה טעות חמורה ואיש מן הצדדים לא העלה בדעתו, כי העסקה לא תושלם משך זמן רב כל כך. הצדדים הקציבו לביצוע ההסכם ארבעה חודשים בלבד, בעוד שחלפו למעלה מ-40 חודשים ומשך קיומו של חוזה מוגבל.
31. לטענת מנדלמן, יש לדחות את תביעת כהן לאכיפת ההסכם, שכן האכיפה אינה צודקת, מאז חתימת ההסכם חלפו ארבע שנים, רצונותיהם וצרכיהם של הצדדים השתנו וערך המגרש עלה עשרות מונים. אין מקום כי כהן יהנו מהפרת ההסכם ויזכו לקבל את המגרש בנזיד עדשים. כהן לא עשו דבר כדי להביא לפתרון הבעיה, לעומת מנדלמן שניסו וטרחו להציע פתרונות באמצעות הרב אבוחצירא, רכישת מחצית מגרש, סיום הסכסוך תוך ויתור על פיצויים ועוד.
32. לחילופין, מטעמי זהירות, טוענים מנדלמן כי אם בית משפט ימצא לאכוף את ההסכם, הרי יש להורות שהם יקבלו את תמורת המגרש כשוויו היום בתוספת פיצויים משמעותיים. יש לאמץ את חוות דעתו של מר מוטי זייד שהסבריו היו עקביים ברורים ופשוטים, ומאידך חקירת השמאי מר גדעון קורל, מטעמם של כהן, עוררה תמיהות.