בתשובה להודעת העדכון, נאמר על ידי המשיבים כי לא יכולה להיות מחלוקת שהחברה לא שילמה ליישום ולרמות את חובה בגין תגמולי המינימום לפי הסכם הרישיון.
אי תשלום לאחר 60 יום מקנה ליישום ולרמות זכות לביטול הסכם הרישיון.
המבקשים בחרו שלא לבקש במסגרת בקשת האישור הגשת התביעה כנגד יישום, רמות והאוניברסיטאות - ביטול הסכם הרישיון הוא לכן עובדה מוגמרת.
אין המבקשים יכולים לטעון במסגרת הבקשה לאישור כנגד ביטול הסכם הרישיון.
אילו רצו המבקשים לתוקף את ביטול ההסכם – היה עליהם לבקש לתקן את בקשת האישור הנוכחית ולצרף את יישום ורמות כצד.
משבחרו המבקשים לא לפעול כנגד יישום ורמות – מנועים המבקשים מבית המשפט את האפשרות לשמוע בעניין זה את טענותיהן.
לכן, לצורך הדיון בבקשה הנוכחית מצב הדברים הוא שאין תוקף להסכם הרישיון.
עוד נטען, כי אין כל מקום לטענות המבקשים בדבר שיתוף פעולה בין המשיבים לבין יישום ורמות בעניין ביטול ההסכם.
במסגרת התגובה ציינו המשיבים ישיבת דירקטוריון מיום 30.11.15 – בה הסמיך הדירקטוריון את שחם להשיב להודעת חברות המו"פ.
ביום 1.12.15 שלח שחם בשם החברה תשובה להודעה, במסגרתה אישר כי לצערה הרב של החברה קופתה ריקה. אין היא מסוגלת לשלם ליישום ולרמות את תגמולי המינימום בהתאם להסכם הרישיון.
בתשובה לתגובה טענו המבקשים כי תגובת המשיבים מגלה מעשה פסול שהוסתר על ידם – קיום הישיבה שפורטה לעיל.
את הסכמת החברה להודעת הביטול שלחו המשיבים בעיצומו של הדיון בבקשת האישור.
ההודעה ניתנה בניגוד עניינים מבלי שהמשיבים טרחו לבקש את עמדת המבקשים.
המשיבים הסתירו את ההסכמה לביטול הרישיון הן מבית משפט של פירוק והן מבית משפט זה. מדובר בהסתרה מכוונת.
אין לאפשר למי שחיבל בפעילות החברה להתגונן בפני תביעה נגזרת בטענה שהחברה לא פעילה.
המבקשים חזרו והדגישו כי הם חפצים בבירור תביעתם כנגד המשיבים מבלי לסבך את הדיון על ידי הגשת תביעה נגד האוניברסיטאות, יישום ורמות.
5. דיון והחלטה
א. המסגרת הנורמטיבית
אינני רואה צורך לחזור בהרחבה על ההלכות בעניין התנאים לאישורה של תביעה נגזרת, על פי הוראת סעיף 198 לחוק החברות.
סעיף 198(א) לחוק החברות קובע:
"תביעה נגזרת טעונה אישור בית המשפט והוא יאשרה אם שוכנע כי לכאורה תביעה וניהולה הן לטובת החברה וכי התובע אינו פועל בחוסר תום לב".
מוסד התביעה הנגזרת נועד להתמודד עם בעיית הנציג המובנית בחברה באמצעות הענקת "זכות עמידה" לבעל מניות, ובמקרים מסוימים אף לנושים של החברה, לתבוע בשם החברה מקום בו נמנעים האורגנים המוסמכים להפעיל את זכות התביעה של החברה.
"הליך זה מעניק "לבעל מניות זכות עמידה לתבוע בשם החברה, בשל הימנעותם של האורגנים המוסמכים להגיש תביעה בשם החברה" בין אם כנגד נושאי משרה בחברה, בין אם כנגד בעל שליטה בה ובין אם כנגד גורם חיצוני... הזכות להגיש תביעה נגזרת אינה מוקנית באופן אוטומטי והיא טעונה אישורו של בית המשפט." (רע"א 2903/13 אינטרקולני השקעות בע"מ נ' שמואל שקדי (סעיף 13 לפסק הדין).