10. לנוכח המסקנה שאליה הגעתי אין צורך להידרש לסוגיית אי החוקיות אשר עלתה אף היא בפסק דינו של בית המשפט קמא והצדדים אף התייחסו אליה במסגרת טיעוניהם בערעור. למעלה מן הצורך אציין עם זאת כי אופן התנהלותו של לוי בכל המועדים הרלבנטים לעניין יש בה בהחלט כדי ללמד על מאמצים שעשה להסוות את מעורבותו בפרויקט, והתנהלות זו עשויה להצביע על כך שלוי עצמו סבר כי מעורבותו, יהא טיבה אשר יהא, נגועה באי חוקיות. הודאה במקצת בהקשר זה ניתן למצוא בסיכומיו של לוי עצמו שם התייחס אל העובדה שבטיוטות לכריתת הסכם שותפות ההתקשרות הייתה אמורה להתבצע עם צדדים שלישיים (אלהד ובני משפחתו), וציין כי הדבר שימש "ככיסוי למעורבותו ולפעילותו של התובע [לוי] בפרויקט" (שם, סעיף 21). בא כוחו של לוי הוסיף ואישר במסגרת טיעוניו בערעור כי ההסכמים שנחתמו בין לוי, בבלי ובריק ולפיהם הוקצו ללוי 10% ממניות החברה, תחילה כבעלים ואחר כך כנאמן היו למעשה חוזים למראית עין אשר נועדו אף הם להסוות את מעורבותו של לוי בפרויקט (פרוטוקול הדיון מיום 26.9.2016, עמ' 3 ש' 31 עד עמ' 4 ש' 12). בא כוחו של לוי הוסיף וטען בהקשר זה כי החברה "ידעה כי אסור למרשי [לוי] להתקשר [עמה] באופן ישיר" (שם, בעמ' 4, שורות 10-9). מאותו טעם עצמו, כך אישר בא כוחו של לוי, גם הכספים ששולמו ללוי במהלך השנים בגין הפרויקט שולמו לו באמצעות צד שלישי - היא אלהד. לכאורה, יש בכל אלה כדי להצביע על אי החוקיות אשר דבקה כבר מתחילת הדרך בכל מעורבותו של לוי בפרויקט. זאת, בהינתן הוראת סעיף 254(א) לחוק החברות, התשנ"ט-1999 הקובע כי נושא משרה בחברה יימנע מניצול הזדמנות עסקית של החברה במטרה להשיג טובת הנאה לעצמו או לאחר. לוי טוען עתה כי הפרויקט לא היווה הזדמנות עסקית עבור א.לוי השקעות לאור היקפו המצומצם וכי על כן "ממילא לא נמנעה מחברת א.לוי כל הכנסה שכן לו ניתנה לה האפשרות לבצעו במשותף עם המשיבה [החברה] טרם ביצועו - סביר להניח שהיא לא הייתה מעוניינת לבצעו" (סיכומי המערער, סעיף 34). ואולם, טענה זו אינה עולה בקנה אחד עם התנהלותו של לוי בקשר לפרויקט ואף לא עם טענות ברורות שנטענו מטעמו בהקשר זה, כמפורט לעיל. מכל מקום, לוי אינו טוען כי העביר לא.לוי השקעות מידע אודות הפרויקט או כי יידע את האורגנים הרלבנטיים בא.לוי השקעות על דבר עיסוקיו הנוספים בפרויקט מבעוד מועד – ולכאורה, די בכך כדי להצביע על הפרה של חובת האמונים המוטלת עליו (וראו בהקשר זה: תנ"ג (ת"א) 20136-09-12 ביטון נ' פאנגאיה נדל"ן בע"מ, בע"מ 40-39 (21.10.2013); עמיר ליכט דיני אמונאות – חובת האמון בתאגיד ובדין הכללי 78-65 (2013)). אם לא די בכך, מתווספים לכל האמור דבריו של לוי בבית המשפט קמא לפיהם: "מצבה של א.לוי בעייתי היום, היא הייתה חדלת פרעון לפני שנתיים [שנת 2012] ... היום להתחיל לחטט בכל מיני דברים זה לא טוב לאף אחד, לא לי ולא לחברה" (פרוטוקול הדיון מיום 12.11.2014, עמ' 20, שורות 26-25).
אולי יעניין אותך גם
הליך פינוי מחזיק מכוח רישיון: מתי הרשות נהפכת לזכות בלתי הדירה?
מקרקעין בישראל וברחבי העולם
יישוב סכסוכים
מאמר הדן ביכולת בעלי מקרקעין לפנות בעל רישיון, גם לאחר עשרות שנים, בין כשמדובר בקרקע פרטית ובין במקרקעי המדינה. את המאמר כתב עו"ד יאיר אלוני ממשרד אפיק ושות'.
Boots on the Ground, עיניים בשטח
שירותי "נחיתה רכה" בישראל
עסקאות וסכסוכים בינלאומיים ו"נחיתה רכה" בישראל
חברות, עסקים ומיזמים משותפים
מאמר הדן בחשיבותם הקריטית של שירותי 'נחיתה רכה'(Soft Landing) , כדוגמת השירותים המוענקים על ידי משרד אפיק ושות', עבור גורמים זרים המחזיקים חברה או סניף בישראל. את המאמר כתבו עו"ד דורון אפיק ומר איידרסון גונזלס ממשרד אפיק ושות'.
דירקטור כקצין ציות -חובת הפיקוח הפרואקטיבי לקראת עלייה לישראל
חברות, עסקים ומיזמים משותפים
מאמר בנושא אופן חובת הפיקוח של דירקטורים ונושאי משרה על התנהלות התאגיד ועובדיו ואי תחולת כלל שיקול הדעת העסקי בהעדר פעולה אקטיבית. את המאמר כתב עו"ד גלעד בר-עמי ממשרד אפיק ושות'
האופציות שאחרי האופציה האחרונה – על אופציות וגירושין
היי-טק וטכנולוגיה
חברות, עסקים ומיזמים משותפים
יישוב סכסוכים
מאמר בנושא השאלה האם אופציות לעובדים שניתנות לעובד נשוי, או כזה שהתחתן לפני שהבשילו, נחשבות לנכס המשותף לעובד ולבן או בת הזוג שלו. את המאמר כתב עו"ד גלעד בר-עמי ממשרד אפיק ושות'.