פסקי דין

תא (ת"א) 58391-03-14 תן מצליח כהן נ' אהלי משה אלחורי

25 ינואר 2018
הדפסה
בתי המשפט בית משפט השלום קריית גת ת"א 58391-03-14 כהן ואח' נ' אהלי משה אלחורי ואח' בפני: כבוד השופט אור אדם, סגן הנשיאה - התובעים:-1. יונתן מצליח כהן- בעצמו 2. שושנה כהן ע"י ב"כ עו"ד אלי סלהוב ועו"ד ענת רביב נגד הנתבעים:- 1. אהלי משה אלחורי -נמחקה 2. איתמר כהן- ניתן פס"ד 3. גבריאל מנחם ונונו-עיכוב הליכים 4. ישי כהן 5. יאיר חזן 6. יעקב קיקי כהן - ניתן פס"ד 7. יצחק עסיס - נמחק 8. ברדה ניסים בן ציון - נמחק 9. תמיר בנימין מעלם - נמחק 10 . יוסף בטיטו נתבעים 4, 5, ו – 10 ע"י ב"כ עו"ד מנור פרנקל

פסק דין
רקע כללי
1. התובעים הגישו תביעה זו לפיצוי כספי בסך 600,000 ₪, כנגד הנתבעת 1, עמותת אהלי משה צלאת אלחורי (להלן: "העמותה"), וכנגד תשעה נתבעים נוספים הקשורים בדרך זו או אחרת לעמותה, בגין העובדה שהעמותה לא השיבה לתובעים הלוואות שהתובעים הלוו לה, לפי הטענה.
2. הנתבעת 1, העמותה עצמה, נמחקה ביום 24.7.14 מכתב התביעה לבקשת התובעים, לאחר שהתברר כי ניתן צו פירוק כנגדה.
3. הנתבע 2 (להלן: "איתמר"), היה מנכ"ל העמותה והרוח החיה בכל הקשור ליחסים שבין התובעים לעמותה. תחילה ניתן כנגדו פסק דין בהעדר הגנה, ולאחר מכן בוטל פסק הדין, וההליכים כנגדו עוכבו לנוכח צו כינוס נכסים שהוצא כנגדו.
4. כנגד הנתבע 3 עוכבו ההליכים בהחלטה מיום 9.12.15.
כנגד הנתבע 6 ניתן פסק דין בהעדר הגנה ביום 18.1.15.
הנתבעים 7 ו -8 נמחקו מכתב התביעה בהסכמה בהחלטה מיום 26.5.14.
הנתבע 9 נמחק מכתב התביעה בהסכמה בהחלטה מיום 19.8.14.
5. נמצא אפוא, כי מבין עשרה הנתבעים שנתבעו - נותר למעשה להכריע רק בעניינם של שלושה נתבעים:
א. הנתבע מס' 4 ישי כהן (להלן: "ישי כהן"), ששימש חבר ועד העמותה.
ב. הנתבע מס' 5 יאיר חזן (להלן: "חזן"), ששימש חבר ועד העמותה.
ג. הנתבע מס' 10 יוסף בטיטו (להלן: "בטיטו"), שהיה מעורב בהעברת 200,000 ₪ מהתובעים לעמותה.
6. בקליפת אגוז יצוין, כי טענות התובעים הן, כי הנתבע 2 איתמר, אשר שימש כמנכ"ל העמותה, ניצל באופן ציני את תמימותם של התובעים על ידי נטילת ההלוואות מהתובעים לעמותה שבניהולו, מבלי להשיבן לתובעים.
7. אחריותם של הנתבעים 4, 5 באופן אישי להשבת ההלוואות שנטלה העמותה מהתובעים, נגזרת, לטענת התובעים, מתוקף תפקידם כחברי ועד העמותה. נטען כי הם הפרו את אחריותם ואת חובות האמון והזהירות שלהם כלפי העמותה, בכך שלא נקטו אמצעים סבירים למניעת הנזקים שגרם איתמר, בהתאם לחובותיהם על פי כל דין.
8. באשר לנתבע 10 בטיטו, נטען כי ביום 17.1.11 נתנו התובעים הלוואה בסך 200,000 ₪ לעמותה. לדרישתו של איתמר, ניתן הכסף בשיק פתוח. בדיעבד התברר כי השיק נמשך על ידי הנתבע 10 יוסף בטיטו, ומכאן חבותו במשותף, להשיב את הסכום שקיבל.
9. כבר כאן בפתיח יצויין, כי למרות שניתן לב"כ הצדדים מרחב מצומצם לסיכומים, הם לא הססו לשטוח טענות מיותרות, שמוטב היה להן שלא ייטענו. כך למשל, לא היה מקום לטענות הנתבעים לגבי העילה לתביעה ומי שעומד מאחריה, כמו שלא היה מקום לצירוף ראיות נוספות לסיכומי תשובה, ואלה רק דוגמאות ספורות מבין שלל הטענות המיותרות שהעלו הצדדים.
מכל מקום, בית המשפט יתעלם מכל טיעון שנטען בסיכומי הצדדים בעלמא, שלא לצורך, ללא כל תימוכין, רק כדי להשחיר את הצד השני או את בא כוחו, ומכל טיעון שאיננו מסייע לבירור המחלוקת שבין הצדדים.
10. כמתואר לעיל, מבין שלושת הנתבעים שנותרו בתביעה, לנתבעים 4 ו- 5 מיוחסת אחריות מכוח תפקידם במוסדות העמותה.
לנתבע 10 מיוחסת אחריות אך בגין העובדה, שהוא פרע את השיק של אחת מההלוואות. עניינו של הנתבע 10 הוא פשוט יחסית ולכן ייבחן בנפרד.

1
2...22עמוד הבא