הכרעה בעניינו של הנתבע 10 בטיטו
11. בניגוד לעניינם של הנתבעים 4 ו- 5, בעלי תפקידים בעמותה, לגבי הנתבע 10 מדובר אך ורק בהעברה אחת, בה סייע להעברת כספים לעמותה.
12. כבר כאן יודגש, כי התביעה נגד הנתבע 10 בטיטו, מוטב היה לה שלא הוגשה משהוגשה. מדובר בתביעה נטולת כל יסוד, גם לפי טענות כתב התביעה עצמו (!).
התובעים ידעו היטב, כי בטיטו שימש רק "צינור" למימוש רצונם המשותף של התובע מזה ואיתמר מזה, להעברת כספים מהתובעים לעמותה.
13. מדובר בתביעה מיותרת, וגרירת אדם להליכים משפטיים ארוכים ומורכבים ללא כל בסיס.
14. הסעיף היחיד בכתב התביעה המתוקן המתייחס לנתבע 10 בטיטו, הוא סעיף 24 סיפא לכתב התביעה המתוקן, ממנו עולה, כי ביום 16.1.2011, נטל התובע הלוואה בסך 400,000 ₪. חלק אחד מההלוואה בסך 200,000 ₪ נועד לסילוק הלוואה קודמת. יתרת ההלוואה בסך 200,000 ₪ נמסרה לאיתמר בשיק פתוח שמספרו 4183928, בהסכמת התובע לפי דרישת איתמר.
בעניין אחריותו של בטיטו, כל שנרשם בכתב התביעה לגביו הוא כדלקמן:
"בהתאם לתשובת בנק הפועלים, השיק נמשך במזומן ביום 17.1.2011 ע"י נתבע מס' 10. מכאן עולה בבירור כי נתבע 10 קיבל לידו את השיק ופרע אותו".
15. תיאור זה לכשעצמו, איננו מגלה כל חבות לבטיטו.
16. הנתבע 10 איננו מופיע עוד בכתב התביעה המתוקן.
בסעיף 40 לכתב התביעה המתוקן נטען, כי העמותה קיבלה את כספי ההלוואה, והנתבעים חייבים בהשבה מכוח "מחדליהם ורשלנותם". עם זאת, כתב התביעה מפרט בהרחבה את אחריותם של חברי ועד העמותה, הנתבעים 4 ו-5, אולם התובעים לא פירטו מה מחדלו ומה רשלנותו של הנתבע 10, ומכוח מה קמה אחריותו להשיב הלוואה שהתובעים עצמם טוענים בכתב התביעה כי העמותה קיבלה אותה.
17. גם בתצהירו הארוך והמפורט של התובע, ההתייחסות היחידה לבטיטו, היא בסעיף 19 לתצהיר, שם נאמר כי השיק הנ"ל נפרע ע"י בטיטו.
מהתצהיר בכללותו עולה, כי כל הנתינות הכספיות היו לעמותה, היינו גם נתינה זו היתה לעמותה. אין כל התייחסות נוספת לבטיטו, או לנסיבות שמחייבות לחייבו בהשבה, בהמשך תצהיר התובע או בעדותו.
אין בכך אפילו הרמת נטל מינימאלית, באשר לחבותו של בטיטו להשיב כספים שניתנו, לטענת התובעים, כהלוואה לעמותה.
18. איתמר העיד כעד מטעם התובעים. בהמשך תהיה התייחסות נרחבת ליחסים שבין איתמר לתובע, אולם לצרכי פרק זה יצויין, כי באשר לשיק בסך 200,000 ₪ שנמשך לפקודתו של בטיטו - הסביר איתמר כי באותה תקופה העמותה היתה מוגבלת, ולא ניתן היה להפקיד כספים בחשבונה, כיוון שכל סכום היה "נבלע" בחובותיה.
העמותה היתה חייבת לשלם משכורות לעובדים.
בנסיבות אלה, הוא ביקש מהתובע שיק "פתוח" ללא שם מוטב.
במקביל ביקש איתמר עזרה מבטיטו לשמש כ"צינור" לשם העברת הכסף.
איתמר מילא בשיק את שמו של בטיטו כמוטב השיק שקיבל מהתובע.
בטיטו משך את הכסף במזומן, ומסר לאיתמר.
כל הכסף כולו שימש למשכורות של עובדי העמותה (ע' 64-65 לפרוט').
19. בטיטו בתצהירו, פירט כי איתמר ביקש ממנו לסייע לעמותה שהיתה במצב כלכלי קשה, ע"י פרעון שיק. זאת ותו לא.
בטיטו מסר בתצהיר, כי הוא פרע את השיק, העביר את הסכום במלואו לאיתמר, וראה בפועל כי הסכום משמש למשכורות לעובדי העמותה.
20. נספח 6 לתצהיר התובע, מלמד כי אכן סכום השיק נמשך במזומן ביום 7.1.11, ממש כפי שהעיד בטיטו.
21. בסיכומי התשובה (ס' 10 לסיכומים) טען ב"כ התובעים, כי הטענה שהשיק נמסר ריק לבקשת איתמר, איננה מעידה שהתובע ידע שהשיק ייפרע באמצעות אדם אחר.
מבחן השכל הישר מלמד, כי אלמלא היתה כוונה לפרוע את השיק באמצעות אדם אחר, היה השיק נרשם לפקודת העמותה, כפי שנעשה בעבר. התובע כאדם סביר, ודאי הבין את הברור מאליו.
22. בעדותו הסביר בטיטו, כי התובע נתן לאיתמר שיק פתוח ללא שם מוטב, בטיטו נתבקש רק לפרוע את השיק ולהעביר את הכסף במזומן לאיתמר וכך עשה (ע' 147 לפרו').
בטיטו אישר בעדותו, שכולם ידעו באשקלון על מצבה הכלכלי הרעוע של העמותה (ע' 147 ש' 5 לפרו'). נדמה שאין מחלוקת על עובדה זו, המסבירה מדוע כאשר נאות התובע לתת סכום כסף נוסף לעמותה, נעשה הדבר בשיק פתוח, ללא שם מוטב, כאשר היה ברור גם לתובע ששיק כזה ייפרע באמצעות מאן דהוא, ויועבר לעמותה.
מהראיות עלה שמצבה של העמותה היה לאורך שנים מצב קשה של עליות וירידות. לפיכך אין יסוד לטיעון התובעים בסיכומים, שהדבר אינו סביר שכן לאחר מכן התייצב מצבה של העמותה.
23. אין מחלוקת שהתובע ואיתמר הסכימו על העברת 200,000 ₪ מהתובעים לעמותה. ברור אפוא, שבטיטו ניסה רק לסייע לשני הצדדים, התובע ואיתמר, להעברת הכסף מהתובעים לעמותה, ואין כל טענה רצינית כי בטיטו לקח את הכסף לכיסו.
24. בניגוד לאחרים המעורבים בעמותה, לבטיטו אין סיבה לגונן על איתמר.
בטיטו העיד, כי איתמר עצמו חייב לו אישית 100,000 ₪, שנתן מכספי מכר דירה לבקשת איתמר, ולא הוחזרו. בטיטו בתמימותו, העיד כי הוא סמוך ובטוח שאיתמר עושה מאמצים להשיב את הכסף לנושים (ע' 146 לפרו').