180. נושה נזיקי מול נושה חוזי
כפי שראינו לעיל, ישנם שלושה מסלולים לחיוב מנהל בתאגיד בחוב החברה: הרמת מסך ההתאגדות, שהורחב בפסיקה גם לגבי עמותה, הוא עניין מצומצם המתאפשר רק בנסיבות המיוחדות המפורטות בחוק החברות שאינן לענייננו.
הנתיב השני של אחריות אישית, יכול להיות חוזי או נזיקי, כאשר בעניין מרכז אשדוד שהובא לעיל, קבעה דעת הרוב כי בניגוד לאחריות נזיקית, הרי שהטלת אחריות אישית לחוב של החברה הנובע מחוזה, תיעשה רק במקרים חריגים של חוסר תום לב קיצוני או מרמה.
181. התובעים טענו שוב ושוב בסיכומים, כי כאשר מדובר ב"נושה נזיקי", הוא לא צריך להפגע מהעובדה שהעמותה ביצעה את העוולה בנסיבות בהן אין עילה להרמת מסך (ס' 77 לסיכומים). דא עקא, התובעים, לטענתם, הם קודם כל נושים חוזיים של העמותה. אין טענה כי הנתבעים 4 ו- 5 בצעו עוולה נזיקית באופן אישי, אלא שהדרישה היא להטיל חוב של העמותה על כתפיהם.
182. לטענת התובעים, נערך חוזה הלוואה בינם לבין העמותה, ומרגע שהעמותה הפרה את החוזה ולא השיבה את ההלוואה – יש להטיל על הנתבעים 4 ו- 5 את החובה להשיב את ההלוואה. אין מדובר אפוא, במעשה נזיקי, של רשלנות או עוולה אחרת, שביצע אישית אורגן בתאגיד בשם התאגיד וגרם נזק, כך שניתן לייחס לו אחריות אישית - אלא בחוב חוזי של העמותה, שמבוקש להטיל על האורגנים.
בנסיבות כאלה, לפי הפסיקה, הטלת חובה אישית תהא רק במקרים חריגים ביותר, של חוסר תום לב אישי, במהלך המשא והמתן או קיום החוזה.
נסיבות חריגות שכאלה אינן מתקיימות בענייננו לגבי הנתבעים 4 ו- 5, אשר נהגו בתום לב, לא יכלו לדעת שמדובר בהלוואות וסמכו על מי שניהל את ענייניה הכספיים של העמותה.
183. הערה לפני סיום
לא ניתן שלא להתייחס להתנהלות עורכי הדין.
בבג"צ הר הבית (בג"צ 2022/10 תנועת נאמני הר הבית בארץ ישראל נ' עיריית ירושלים ואח', (10/07/2012)), ציין בית המשפט העליון כך: "הצדדים או חלקם סבורים כנראה כי התיק מתנהל בבית המשפט העליון בשבתו כגננת...".
צר הדבר ששני עורכי הדין בחרו לנהל את התיק באגרסיביות זה כלפי זה, כאשר אפילו במסגרת הסיכומים, העלו שני הצדדים טענות אישיות קשות זה כנגד זה.
טענות אלה אינן מכבדות את עורכי הדין ואת בית המשפט. בית המשפט איננו גננת. גם אם עורך הדין של הצד שכנגד נוקט בדרך נלוזה, אין הדבר מצדיק התרת מוסרות מוחלטת. בית המשפט התעלם מכל ההערות האישיות שהפנו עורכי הדין זה כנגד זה, וניתן רק להעלות תקווה, כי הלקח נלמד, וכי בעתיד ינהגו עורכי הדין בחברות ובקולגיאליות המתחייבת מתפקידם.