רעא 3961/10 המוסד לביטוח לאומי נ' סהר חברה לתביעות בע"מ מגדל חברה לביטוח בע"מ

המשנה לנשיאה א' ריבלין:

1. זוהי בקשת רשות לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופטים א' אפעל-גבאי, א' פרקש ור' כרמל), שבו נדחה ערעורו של המוסד לביטוח לאומי (להלן: המוסד) על פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים (כבוד השופט ר' וינוגרד). השאלה העומדת במרכזה של בקשת רשות הערעור היא שאלת פרשנות ההסכם רב השנים שבין המוסד לבין חברות הביטוח. החלטנו לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה.

הרקע למחלוקת – שיפוי בגין הלוואה עומדת

2. סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן: חוק הביטוח הלאומי) קובע כי במקרים שבהם קמה חבות של המוסד לשלם לנפגע גמלה, ובה בעת קמה חבות של צד שלישי לשלם פיצויים לאותו נפגע בגין אותו מקרה, רשאי המוסד לתבוע מן הצד השלישי פיצוי על הגמלה ששילם או שהוא עתיד לשלם (בעבר עוגנה זכות השיבוב של המוסד בסעיף 150 לחוק הביטוח הלאומי, התשכ"ח-1968). בשנת 1979 נחתמה סדרה של הסכמים בין המוסד לבין חברות הביטוח בישראל. תכלית ההסכמים הייתה להסדיר באופן חוזי את מערכת היחסים שבין המוסד המשלם גמלאות לנפגעי תאונות דרכים, לבין חברות הביטוח האחראיות לפיצוי הנפגעים, ובכך למנוע את ההתדיינויות המשפטיות שהיו נדרשות בכל עת שהמוסד היה חפץ להפעיל את זכותו לתביעת שיבוב (ראו: דנ"א 10114/03 המוסד לביטוח לאומי נ' "אררט" חברה לביטוח בע"מ, פ"ד ס(4) 132, 145-144 (2006) (להלן: עניין אררט)). כחלק מסדרת ההסכמים, נחתם גם ההסכם מושא ענייננו (להלן: ההסכם או החוזה) בין המוסד, הוא המבקש, לבין המשיבה 1 – סהר חברה לביטוח בע"מ (להלן: חברת הביטוח). המשיבה 2 היא חברת "אבנר איגוד לביטוח נפגעי תאונות דרכים", אשר איגדה את חברות הביטוח בישראל (שתי המשיבות תיקראנה להלן ביחד: המשיבות).

3. השאלה המצויה במחלוקת בין הצדדים, ואשר מונחת כעת לפתחנו, היא השאלה אם הוראות ההסכם מקנות למוסד את הזכות לדרוש מחברות הביטוח שיפוי בגין סכומים המועמדים לזכות נפגעים כהלוואה עומדת לרכישת רכב.

הלוואה עומדת לרכישת רכב היא הטבה שמוענקת למוגבל בניידות מכוח ה"הסכם בדבר גימלת ניידות" (להלן: הסכם הניידות), שנכרת בשנת 1977 בין המוסד לבין מדינת ישראל. על-פי הוראות הסכם הניידות, ההלוואה העומדת ניתנת למוגבל בניידות, הרוכש רכב, לשם כיסוי המיסים (כולם או חלקם) החלים על הרכב בעת רכישתו. בפועל, ההלוואה העומדת מוענקת למוגבל בניידות באופן הבא: המוסד מעביר למכס את נתוני הזכאות של מוגבלי הניידות ואלה זוכים להנחה בחבות המס בעת שחרור הרכב מהמכס; במקרים מסוימים, המנויים בהסכם הניידות, נדרש הזכאי להשיב את ההלוואה, כאשר סכום ההחזר נקבע על-פי שיטת חישוב המפורטת בהסכם הניידות.