פסק-דין
השופט י' דנציגר:
רקע עובדתי
1. ההליך דנן נוגע לחברה בשם טולוס - בניין והשקעות בע״מ (להלן: החברה), שהקימו בשנת 1991 שני אחים - אהרון ומשה כהן (להלן: אהרון ומשה, בהתאמה). כל אחד מהאחים החזיק במחצית המניות (משה מחזיק בהן באמצעות המשיבה 1, חברת פסגות זיו השקעות ופיתוח (1993) בע״מ). לימים, בשנת 2008, אהרון חלה ובמאי 2009 נפטר. המערערים הם יורשיו של אהרון.
2. עוד לפני שחלה אהרון, ידעו יחסי האחים עליות ומורדות. בשנת 2004 התנהלה בוררות בין האחים וביום 17.5.2008 נחתם הסכם לפיו אהרון יחדל להיות בעל מניות בחברה, כנגד תמורה כספית שפורטה בהסכם. הסכם זה לא בוצע מעולם - התמורה לא שולמה והמניות לא הועברו. ביום 16.9.2008 נחתם פרוטוקול בו הוסמך משה לחתום על כל מסמכי החברה כחותם יחיד, וזאת עד ליום 30.9.2009. לאחר פטירת אהרון, ביצע משה בחברה הגדלת הון והקצאת מניות, באופן שהוביל לדילול אחזקותיו של אהרון במניות החברה (וליתר דיוק, אחזקות עזבונו) כך שכעת החזיק 5% בלבד מהון המניות המחולק של החברה. עם זאת, לאחר מכן, פנה משה למערערים והציע להם להישאר בעלים של 50% ממניות החברה. ביום 15.9.2009 מסר משה למערערים מכתב בו התחייב להעביר להם 45% ממניות החברה בכל עת שיבקשו, וכן התחייב כי לא ימכור, ישעבד או ימשכן את המניות ולא יבצע בהן כל פעולה אחרת שתגביל או תפגע בזכותם במניות.
3. חרף ניסיונות שונים שעשו המערערים במטרה להשיב לידיהם את מניות החברה, הדבר לא צלח בידם, עקב פעולות שונות והתנגדות של משה. המערערים אף הגישו בקשה לפירוק החברה מטעמי צדק, אולם בקשתם זו נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי. זאת, נוכח הכלל לפיו יש להימנע ככל הניתן מפירוק חברה סולבנטית בשל סכסוכים בין בעלי מניותיה (פר"ק 1857-03-12) [פורסם בנבו]. רק לאחר נקיטת הליכים משפטיים נוספים הועברו המסמכים הנדרשים לצורך השבת המניות למערערים, אולם לטענתם, משה המשיך לעשות בחברה כבתוך שלו וביצע פעולות שונות ללא ידיעתם, לרבות עסקאות שונות, משיכת כספים וכיוצא באלה. בקשה נוספת שהגישו המערערים לפירוק החברה נדחתה ביום 27.11.2014, על אף שבית המשפט הביע אי נוחות מאופן התנהלותו של משה בניהול החברה, תוך מידור המערערים (פר"ק 18882-07-14) [פורסם בנבו].
4. בשנת 2015 פנו המערערים לבית המשפט המחוזי בהמרצת פתיחה, שעניינה מתן הוראות לשם מניעה או הסרה של קיפוח, לפי סעיף 191 לחוק החברות, התשנ״ט-1999 (להלן: חוק החברות). לטענת המערערים, חרף ההסכמות בין הצדדים, מאז פטירתו של אהרון, משה עושה בחברה כבתוך שלו, מבצע פעולות ועסקאות שונות, לרבות שעבוד של נכסי החברה, משיכת כספים ועוד, מבלי שהוא מיידע עליהן את המערערים או מבקש את אישורם לכך ואף מבלי לחלוק עמם ברווחים. בד בבד, מסרב משה למסור להם מידע או לשתפם בניהול החברה.