11. בעל התפקיד מוסיף כי יש לדחות את הבקשה אף לגופה. לטענתו, על-פי מידע שבידיו, המנוח עסק עד יום מותו באופן פעיל ומהותי בסוגיות הקשורות בחברה ובנושיה, נטל חלק פעיל בהחלטות מהותיות הנוגעות לניהולה של החברה ואף הזרים טרם מותו עשרות מיליוני שקלים לחברה ולנושיה. כן נטען, כי בהתאם למידע המצוי בידי בעל התפקיד, המבקשים נטלו חלק מרכזי בפעילות זו של המנוח, ולכן קיים בידיהם מידע אשר עשוי לשפוך אור לכל הפחות על אירועים אלה. כמו כן, להערכת בעל התפקיד, יש בידי המבקשים מידע רלוונטי קריטי על הנסיבות שהובילו לקריסת החברה.
12. עוד טוען בעל התפקיד כי התנגדות המבקשים להיחקר בפניו אינה נובעת מהגנה על אינטרס לגיטימי שלהם, אלא נעשית בשליחותם של יורשי עיזבון המנוח אשר עלולים להינזק מהמידע שעשוי להתגלות בחקירות. התנגדות זו, כך נטען, נועדה לעכב את החקירה באופן שעלול להקנות לנתבעים הפוטנציאלים יתרונות דיוניים כמו גם לגרום לנזקים ראייתיים.
13. עוד נטען כי הרחבת ההלכה כך שתחול אף על עדים פוטנציאליים עתידיים ולא רק על הנתבע העתידי מוטעית, שכן משמעותה היא מניעת האפשרות לזמן כל אדם שימסור מידע בעל ערך לחקירה מחשש שמא הוא יזומן להעיד בתביעה עתידית. בעל התפקיד אף מוסיף כי טענה זו מהווה "שינוי חזית", שכן בבית המשפט המחוזי טענו המבקשים כי אין להם כל מידע לגבי החברה, ואילו בבקשה דנן הם טוענים כי הם עדים טבעיים מטעם הנתבע.
14. בעל התפקיד מוסיף כי גם טענת המשיבים לפיה עיזבון המנוח אינו אישיות משפטית נפרדת היא הרחבת חזית אסורה באשר היא נטענה לראשונה בבקשה דנן. בעל התפקיד אף מדגיש בתשובתו כי חרף קביעת בית המשפט המחוזי, הוא טרם גיבש מסקנות ועוד לא קיבל החלטה על הגשת תביעה נגד העיזבון או יורשיו.
15. הכנ"ר אף הוא טוען בתשובתו כי יש לדחות את הבקשה, שכן בענייננו הצורך בחקירת המבקשים עולה על הפגיעה בהם. הכנ"ר סומך ידיו על החלטת בית המשפט המחוזי לפיה ההלכה בנוגע לסמכות החקירה לפי סעיף 288 לפקודת החברות מצומצמת אך למצבים בהם הנחקר הוא הנתבע הפוטנציאלי. בענייננו, כך נטען, המבקשים לא הצביעו על פגיעה אפשרית בהם כתוצאה מהחקירה המבוקשת, והטענה הכללית בדבר יתרון דיוני בלתי הוגן אינה מצדיקה את סירובם להתייצב לחקירה.
16. המבקשים ביקשו להשיב לתשובת המשיבים לבקשה, ותשובתם הוגשה ביום 31.12.2017 בהתאם להחלטתי מיום 24.12.2017. בתשובתם מציינים המבקשים כי הצו אינו חל בענייננו, וכי לא אחת דן בית המשפט העליון בבקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט של פירוק להתיר חקירת אדם בפני בעל תפקיד. עוד מדגישים המבקשים כי אין בטענתם לפיה הם "עדים טבעיים פוטנציאלים של הנתבע העתידי" כל שינוי חזית, וכי הם אינם חוזרים בהם מטענתם לפיה אין להם כל מידע לגבי ייזום החברה, ייסודה, מסחרה, עסקיה או נכסיה. כן נטען, כי גם בטענתם לפיה עיזבון אינו אישיות משפטית אין כל הרחבת חזית אסורה, שכן המדובר באקסיומה משפטית, ולנוכח קביעת בית המשפט המחוזי לפיה התביעה לא תוגש נגד מי מהמבקשים, התעורר הצורך להבהיר זאת. המבקשים מוסיפים כי בעל התפקיד מנוע מלהעלות טענות בדבר עיכוב עבודתו שנגרם בעטים של המבקשים לנוכח כך שרק בחלוף שלוש שנים מיום מינויו הוא פנה למבקשים במכתב בו ביקש שיחקרו בפניו, והתנהלותו הייתה איטית אף בהמשך ההליכים נגדם.