7. המשיבה בתגובתה מציינת את העובדה כי הבקשה הוגשה ללא תצהיר התומך בה ולא נטען בה ולו ברמז כי היא לא תוכל לשלם למבקש את הוצאותיו, ככל שיזכה במשפט. לשיטת המשיבה, ברור מהחלטת בית המשפט בסעד הזמני כי סיכויי התביעה אינם קלושים כטענת המבקש ואין בטענה זו של המבקש כל ממש. המשיבה מפנה לפסק דינו של בית המשפט ברע"א 10376/07 ל. נ. הנדסה ממוחשבת נ' בנק הפועלים. לדבריה, שלב הבדיקה הראשון הוא לגבי חוסנה של החברה והאם יש ביכולתה לשלם את ההוצאות (ר' סעיפים 2–3 לתגובה). לטענת המשיבה, ברור כי מדובר בחברה איתנה ויציבה ואין כל חשש שהיא לא תוכל לשלם את ההוצאות, ככל שייפסקו לחובתה. עוד מבהירה המשיבה כי רק מקום ששלב הבדיקה הראשון מעלה כי אין לחברה יכולת כלכלית לשלם את ההוצאות, עוברים לשלב הבחינה השני והוא בדיקת סיכויי התביעה (ר' בהרחבה סעיפים 4–6).
8. המבקש בתשובתו טען בין היתר ובקליפת האגוז כי אין ממש בטענת המשיבה כי בכל הקשור להפקדת ערבות על ידי תובעת שהיא חברה הנטל מוטל על הנתבע דווקא ולא על התובעת. המבקש שב על טענתו כי חזקה היא שיש להורות לחברה – תובעת – להפקיד ערובה וכי רק במקרים חריגים בלבד יימנע בית המשפט מחיוב חברה בהפקדת ערובה, וזאת אם החברה מוכיחה כי ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע, אם יזכה בדין, או אם החברה הוכיחה כי קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות שלא לחייבה בהפקדת ערובה (ר' רע"א 10905/07 נאות אואזיס נ' זיסר; רע"א 10671/08 CME Devices נ' קיסריה אלקטרוניקה. ר' בהרחבה סעיפים 2–7).
עוד טוען המבקש כי לפי ההלכה הפסוקה, על מנת להוכיח יכולת כלכלית על החברה להציג בפני בית המשפט ראיות ממשיות בדבר התחייבויותיה, הכנסותיה ונכסיה, כמו למשל אישורי בנק, דו"חות כספיים, אישור רואה חשבון, ובענייננו אנו לא עשתה כן המשיבה (ר' בהרחבה סעיפים 10–13).
9. טרם מועד הדיון, ביום 26.1.18 צירפה המשיבה לעיון (בלא היתר בית המשפט) "אישור רואה חשבון מיום 23.1.18" של משרד רואה החשבון שרון, שטיינר, זילבר ושות', וכן דו"ח BDI מעודכן בו נרשם מחזור ההכנסות לשנת 2015.
10. המבקש הגיש ביום 28.1.18 תגובתו להודעת התובעת על צירוף מסמך לעיל, וטען בין היתר כי הדבר נעשה בניגוד להוראות תקסד"א, ללא קבלת רשות בית המשפט ובחוסר תום לב, ולפיכך יש מקום לדחות את ההודעה (ר' סעיפים 3–7). לגופם של דברים ולאחר עיון בהודעת המשיבה גופא, ציין המבקש כי אין במסמכים כדי להעיד על יכולתה של התובעת והיא לא עמדה בנטל המוטל עליה לסתור את החזקה (ר' סעיפים 8–15).