ד. הואיל ומדובר בשתי עסקאות נוגדות, הרי שזכותו של התובע גוברת בהתאם להוראות סעיף 9 לחוק המקרקעין, מאחר שהעסקה השנייה טרם נרשמה לטובת הנתבע; כאשר לפי הפסיקה, רישום הערת אזהרה אינו ממלא את דרישת הרישום לפי סעיף 9 לעיל.
ה. בנסיבות העניין, ובהתאם להוראות סעיף 9 לחוק המקרקעין, נטל ההוכחה כי פעל בתום לב, מוטל על הנתבע ולא על התובע. אולם, לאור כל מחדלי הנתבע, הוא לא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו, ודווקא התנהגותו זו עולה עד כדי חוסר תום לב אשר גרם לתקלה המשפטית שהתובע נקלע אליה שלא בטובתו.
ו. הלכת גנז [ע"א 2643/97 גנז נ' בריטיש וקולוניאל חברה בע"מ, פ"ז נז(2) 385 (2003)] אינה מסייעת בידי הנתבע. בעניין גנז נקבע כי כאשר הרוכש הראשון בזמן לא נקט באמצעים הסבירים שהיו עומדים לרשותו בכדי למנוע את התקשרותו של הרוכש השני, אזי תישלל עדיפותו על פי סעיף 9 לחוק, וזכותו של הרוכש השני תועדף. אולם, הנשיא (דאז) ברק קבע בעניין גנז כי "אכן, לא תמיד תישלל זכותו של בעל העסקה הראשונה בשל אי-רישום הערת אזהרה על-ידיו או בשל רישום הערת אזהרה על-ידי בעל העסקה השנייה. הכול תלוי בנסיבות העניין ובנטל הנגזר מעקרון תום-הלב בנסיבות השונות" (שם, בעמ' 409). התובע טען כי הלכת גנז אינה מסייעת בידי הנתבע מהטעמים הבאים:
1) עניין גנז אינו מתייחס לבדיקות הנעשות בטרם רישום הערת אזהרה, אלא לבדיקות הנעשות בטרם חתימה על הסכם הרכישה. בענייננו, הנתבע לא בדק ולא יכול היה לבדוק את מצב המקרקעין לפני הרכישה. הנתבע לא טען כי בדק את המצב הרישומי של המקרקעין לפני שחתם על הסכם הרכישה והסתמך על כך שלא היה רישום של הערת אזהרה. גם אם היה התובע רושם הערת אזהרה לטובתו לפני שהנתבע התקשר עם החברה, לא היה הדבר מונע את ההסכם השני בזמן מכיוון שהנתבע רכש את המקרקעין מבלי להסתמך על הרישום. אף שנים רבות לאחר רכישת המקרקעין, לא בדק הנתבע את המצב הרישומי של המקרקעין. הנתבע בדק לראשונה את פנקס המקרקעין רק בטרם רשם הערת אזהרה לטובתו. לפיכך, לא ניתן לומר כי אי רישום הערת האזהרה על ידי התובע הוביל לתקלה המשפטית.
2) הנתבע לא דיווח לרשויות המס אודות הרכישה; לא נרשם במס רכוש כבעלים של המקרקעין ומעולם לא שילם מס רכוש. לעומתו, התובע הודיע לרשויות המס על הרכישה מיד לאחריה; נרשם במס רכוש כבעלים של המקרקעין ושילם מידי שנה את המס המוטל עליו כבעלים של הנכס. אילו הנתבע היה מדווח לרשויות המס אודות הרכישה, היה הנתבע מגלה מיד את דבר המכירה הכפולה כאשר ברשויות המס היו המקרקעין כבר רשומים ע"ש התובע. דווקא במקרה של רכישת מגרש אשר לא ניתן לתפוס בו חזקה פיזית, דרושות בדיקות קפדניות ומעמיקות יותר בטרם הרכישה, אולם הנתבע לא ערך כל בדיקה אשר הייתה יכולה למנוע את התקלה המשפטית.