13. בתשובתה, טוענת התובעת, כי הטענה לפיה שחר סיכל את קיום התנאי המתלה אינה מהווה הרחבת חזית מאחר והעובדות המבססות אותה מופיעות בכתב התביעה ובכתב התשובה, ואין חובה להעלות טענות משפטיות בכתב טענות. לטענת התובעת, הוכח כי התנאי המתלה בזיכרון הדברים ובהסכם עם שחר הוכנס על ידי מלול, עוד טרם היה סכסוך בינו לבין ברנס. התובעת מוסיפה, כי ההתכתשות בין שחר וברנס היא שהביאה לשיתוק החברה ולא התנהלותו של מלול. עוד טוענת התובעת, כי אין ממש בטענת ברנס, כי הביע התנגדות נחרצת ועקבית למכירת מניותיו, שכן ברנס חתם על זיכרון הדברים, ניהל מו"מ, ואף הביע נכונות למכירת המניות ביום 7.5.16. התובעת לא ניסתה לאלץ את ברנס לחתום על מסמך כלשהו ואין ממש בניסיונו של ברנס לתת פרשנות נלוזה לטיוטות שהועברו במהלך המו"מ.
דיון
14. אקדים ואעיר, כי במהלך ניהול התיק הועלו בו מחלוקות רבות לאופן התרחשות האירועים נשוא התובענה. רובן של מחלוקות אלה אינן רלוונטיות להכרעה בתובענה, ועל כן לא אדרש אליהן לצורך ההכרעה בתיק זה.
15. המחלוקת בין הצדדים הינה, בעיקרה, מחלוקת על תוקפם ופרשנותם של ההסכמים שנערכו - זיכרונות הדברים שנחתמו בשלב הראשון וההסכם בין שחר לתובעת שנחתם בשלב השני. על כן, אעמוד בקצרה על תוכנם של הסכמים אלה.
בשלב הראשון של המו"מ שנערך בין הנתבעים למלול למכירת מניות החברה, נערך זיכרון דברים עם כל אחד מהנתבעים. זיכרון הדברים הראשון, מיום 12.7.15, בין שחר למלול, שכותרתו "זכרון דברים להקמת הסכם למכירת 50% מניות בחברת..." זיכרון הדברים קבע, כי מטרתו להסכים על הליך מחייב אשר סופו העברת מניותיו של שחר בחברה לידי מלול. זכרון דברים זה הותנה במספר תנאים, ובין היתר, "בהצלחה להקים את ההסכמים הנוספים הנדרשים לעסקה הכוללת, לרבות הסכמים שאמורים לקום בין ..." שחר , ברנס, מלול והחברה. כאשר השאיפה היא כי כלל ההסכמים יחתמו יחדיו. הוסכם, כי שחר יקבל מיליון ש"ח עבור מניותיו, ישוחרר מכל התחייבויותיו כלפי החברה ויקבל חלק מרווחי החברה לשנים 2016 -2018 (נספח 3 לתצהיר מלול).
ביום 13.7.15 נחתם זיכרון דברים שני, בין ברנס למלול או חברה מטעמו, ובו אותם עקרונות כמו בהסכם עם שחר. עוד נקבע כי מלול יתן לחברה הלוואת בעלים של 1.2 מיליון ש"ח, יטול על עצמו על התחייבויותיו של שחר, ותינתן לו אופציה לרכוש את מניותיו של ברנס בסכום של 1,000,000 ש"ח ובתנאים דומים לאלה שנקבעו בזיכרון הדברים עם שחר. כן נקבע בזיכרון הדברים פיצוי מוסכם של 100,000 ש"ח בגין הפרתו (נספח 4 לתצהיר מלול).