מגנזי לא ערערו על פסק דינו הראשון של בית המשפט, ובישיבה מיום 4.2.2017, לאחר פסק הדין הראשון, הסכימו הצדדים כי בית המשפט ימנה מומחה להערכת שווי החברה. דומה כי מגנזי סבר וקיבל על עצמו את פסק דינו של בית המשפט, אך משנכזבה תוחלתו נוכח קביעת המומחה, מצא לערער על שני פסקי הדין. (אציין כי הטענה כי קבוצת מגנזי איחרה להגיש ערעור על פסק הדין הראשון, נדחתה בהחלטתו של השופט הנדל מיום 5.9.2017, במסגרת החלטתו המורה על עיכוב ביצוע פסק הדין, מן הטעם שיש לראות את פסק דינו הראשון של בית משפט קמא כהחלטת ביניים שנבלעה בפסק הדין המשלים).
22. בנקודה זו אחזור לפסק דינו הראשון של בית משפט קמא, שבו נקבע כי לוי הוא שירכוש את מניות קבוצת מגנזי.
עמדנו על כך שיקב הבוטיק הוא בדמותו ובצלמו של לוי שהקים אותו מהיום הראשון. ללוי יש זיקה הדוקה לחברה וליקב לכל אורך שרשרת הייצור, החל מגידול הענבים, אספקתם ליקב ותהליך ייצור היין, בהיותו גם היינן של היקב. לוי אף מתגורר בעקבות גירושיו בצמוד ליקב אשר אמנם נמצא מחוץ למושב עצמו, אך קרוב מאוד לשטח המושב, כאשר בבית המגורים בשטח א' של הנחלה מתגוררת גרושתו (ואין בטענת מגנזי לגבי כתובתו הרשומה של לוי כדי לסתור זאת). לוי הוא שעומד בקשר יומיומי עם העובדים ביקב ועם הספקים של היקב, וכפי שנטען ולא נסתר, הוא ערב אישית לספקי הענבים ולספקי הטובין כשאלה הובאו ונמסרו ביקב.
אין מחלוקת כי לוי ניהל את העסק הלכה למעשה מא' עד ת', וגם מגנזי אישר שלוי ניהל את החברה באופן שוטף ללא כל התערבות מצידו. מכאן, שצדק בית משפט קמא במסקנתו כי למגנזי לא הייתה ציפיה לגיטימית כלשהי להשתתף בניהול החברה, וממילא אין לפנינו קיפוח או עילת קיפוח העומדת למגנזי (עניין אדלר, פסקה 66). לא למותר להזכיר את טענת לוי, כי לאורך השנים הוא אף הלין על כך שמגנזי אינם מתעניינים כלל בחברה, למעט משיכת אלפי בקבוקי יין בהנחה. מחוות הדעת של פרופ' עדן נמצאנו למדים כי בשנת 2014 נמכרו כ-51,000 בקבוקים, מתוכם כ-10%, כ-5,000 בקבוקים, נמכרו לבעלי עניין. לטענת לוי, מגנזי ראה בהשקעה ביקב הבוטיק כלי להספקת יין איכותי בזול, ואת כמויות היין שנרכשו מהחברה יש לראות כדיבידנד שחולק לו (גם מבלי להידרש לטענה זו, נראה כי בעלי העניין בחברה אכן גילו דבקות מרשימה באמירה "יין ישמח לבב אנוש").
23. הצעתו של מגנזי לרכוש את מניותיו של לוי בסכום של 3.5 מיליון ₪, דהיינו פי שבעה מהסכום שנפסק על ידי בית משפט קמא בגין רכישת מניות מגנזי, ניתנה רק לאחר שהמומחה מסר את חוות דעתו, וניתן לתמוה מדוע לא העלה את ההצעה עוד קודם לכן. ועם זאת, במהלך הדיון בפנינו, תמהנו מדוע לוי אינו מסכים לקבל את ההצעה הנדיבה כביכול של מגנזי – 3.5 מיליון ₪ בצירוף החזר הלוואת בעלים ושחרור מערבויות בבנק. לוי השיב כי היקב מבחינתו מהווה מפעל חיים וכי הדברים אינם נמדדים רק בכסף.