"כל יסוד".
ב. בחוק העונשין הוספה כאמור העילה הנוספת של "נסיבות אחרות
המצדיקות זאת" והיא לא הוספה בחוק הספנות.
הנוסח של "כל יסוד" בחוק הספנות לעומת העדר המילה "כל" בחוק העונשין מצביע על כך שהמחוקק בחוק הספנות סבר כי מוצדק לשקול החזר הוצאות לנאשמים רק במקרים קיצוניים. ניתן להסביר את הבדלי הגישה בין שני החיקוקים בכך שבחוק הספנות מדובר בעבירות משמעת בלבד והחובה להשיג משמעת בקרב העוסקים בימאות היא כה קריטית עד שיש לאפשר הגשת תובענה גם במקרים גבוליים מבלי ליטול סיכון של הטלת הוצאות ההגנה על אוצר המדינה.
.11נכון הוא שיש לשאוף לקוהרנטיות ולכאורה אין סיבה להבדיל בין נאשם
בפלילים לבין מי שהוגשה נגדו תובענה לפי חוק הספנות שאף היא מעין הליך פלילי, אך אין אפשרות להתעלם מההבדלים הגדולים בין לשון שני החיקוקים כפי שהצבעתי עליו לעיל ומכאן שכדי שביה"ד יקבל בקשה להחזר הוצאות של "נתבעים" לפי חוק הספנות, הדרישה "להעדר כל יסוד" לתובענה שהוגשה חמורה ומקיפה יותר מזו שלפי חוק העונשין.
.12העולה מהאמור הוא שלצורך ההכרעה בבקשה לפסיקת הוצאות על ביה"ד היה
--- סוף עמוד 3 ---
להתעלם כליל מחוסר המקצועיות שהתגלתה בחקירת החוקרים ואת התשובה לשאלה אם יש או אין לחייב את המדינה להשיב למערערים את הוצאותיהם הוא צריך היה לחפש כפי שגם עשה, אך ורק בשאלה האם ניתן לומר שעל פי חומר החקירה כפי שהוגש אילו הוכח, לא היה כל יסוד להגיש את התובענה.
ההחלטה שחייבה את המערערים להשיב ולו על חלק מהאשמה משיבה בשלילה לשאלה זו.
.13אוסיף ואומר, אף שהדברים אינם צריכים, כי הנאשמים הביאו על עצמם את התמשכות הדיונים והגדלת הוצאותיהם בכך שנמנעו מלהעלות את טענת חוסר הסמכות כטענה מיקדמית.
לא ירדתי לסוף דעת בא כוחם כאשר טען בסיכומו (ראש ע' 4) כ:נ
"כי לא יכלו לעורר ענין זה עם תחילת ההליכים שכן לא יכלו לדעת אם המדינה תנסה להוכיח במהלך ראיותיה כי היאכטה עונה על ההגדרה שבס' 1לחוק הימאים".
המערערים הרי ידעו היטב את שהם טוענים כי היאכטה רשומה בדגל הבריטי ואינה רשומה במירשם הישראלי, מה מנע מהם איפוא לטעון את טענת היעדר הסמכות כדי לשמוע מפי ב"כ המדינה את התשובה לטענה זו, אם אכן יש תשובה, כי היאכטה היתה חייבת ברישום במרשם הישראלי לפי חוק הספנות?!
.14לפיכך גם אם הייתי רואה לנכון לקבל הערעור ולהורות על החזרת הנושא
לבית הדין כדי שיקבע לפי שיקול דעתו את גובה ההוצאות שיש להחזיר , הייתי מנחה את ביה"ד להתחשב בכך שהמערערים יכלו ע"י העלאת טענת חוסר הסמכות כטענה מקדמית לחסוך את רובן הגדול של ההוצאות.