פסקי דין

תא (ת"א) 28713-03-12 יוסי בכר נ' מרדכי קופרלי - חלק 11

19 פברואר 2018
הדפסה

ההקצאה והדילול לא היוו קיפוח מאחר שלחברה היה צורך בכסף ומשום שההקצאה בוצעה לפי שווי ריאלי של החברה. הנטל הוא על התובעים להוכיח כי ההקצאה בוצעה במחיר שאינו משקף את שווי החברה, והם לא הרימו את הנטל הזה – אף שהיו יכולים לעשות כן.

24. בהקשר זה נטען כי התובעים לא הגישו הערכת שווי מסודרת ביחס לשווי החברה, אלא הסתפקו בחוות-דעת "אינדיקטיבית" של המומחית מטעמם, רו"ח גלנדר. מול חוות-דעתה של גלנדר, עומדת חוות-הדעת של המומחה מטעם הנתבעים, רו"ח שמואלי, שהיא חוות-דעת איתנה שבוצעה גם לפי שיטת היוון תזרימי מזומנים (DCF). מחוות-דעת זו עולה כי שווי החברה במועד ההקצאה היה שלילי, וכי החברה היתה למעשה חדלת-פירעון. למרות ששווי הפעילות של החברה לא היה שלילי, שוויה הכולל הוא שלילי לאור מצבה הכספי וההתחייבויות הפיננסיות שלה.

הנתבעים התייחסו גם לעמדת התובעים בסיכומים מטעמם ביחס להערכת שווי החברה בהתאם להנחותיו של רו"ח שמואלי ותוך התאמה של הרווח הגולמי של החברה לרווח הממוצע בענף. הנתבעים טוענים כי יש לדחות עמדה זו הן משום שעמדת התובעים לא הוכחה על-ידי מומחה כלכלי והן משום שלגופו של עניין אין להתבסס על הרווח הגולמי הממוצע בשוק.

25. הנתבעים הוסיפו כי יש לדחות את טענות התובעים הנוגעות למעשי קיפוח נטענים שבוצעו לאחר הקצאת המניות בהיותם הרחבת חזית אסורה. בשולי סיכומיהם הם טענו כי יש לקבל את התביעה שכנגד שהוגשה על-ידיהם, מאחר שהם הוכיחו את חוב התובעים לחברה בהתבסס על כרטסת הנהלת החשבונות שלה, והם אף הוכיחו כי הסכומים נושא התביעה שכנגד הועברו לתובעים שלא כדין, וכי על התובעים להשיבם לחברה.

סיכומי התשובה
26. בסיכומי התשובה חזרו התובעים וציינו כי נסיבות המקרה מחייבות שיינתן סעד לרכישת מניותיהם על-ידי הנתבעים. הם הדגישו בהקשר זה את הציפייה הלגיטימית שלהם לנהל את החברה, וטענו כי אף אלמלא היתה להם ציפייה כזו – היה הסעד המבוקש צריך להתקבל. עוד נטען כי החברה היא מעין שותפות, בה פיטורים של בעל-מניות ממשרתו כדירקטור מהווה קיפוח. הם הוסיפו כי לא הוכח שברק נהג בחוסר תום-לב וכי ממילא אין לנתבעים הצדקה לפעולות הדילול שלהם, לעירוב עסקי החברה באלה של פרי-הגליל ובשלילת זכויות נוספות. ההלכה הפסוקה קבעה כי די באבדן אמון בחברה שהיא מעין-שותפות כדי להצדיק הפרדת כוחות, וזהו המצב במקרה דנן.

באשר לשווי החברה נטען כי יש להסתמך על השווי שנקבע על-ידי רו"ח גלנדר וכי השווי שנקבע על-ידי רו"ח שמואלי התבסס על נתונים שגויים. כשמתקנים את חוות-דעתו של שמואלי ומיישמים עליה נתונים נכונים ביחס להכנסות החברה בשנת 2011, ביחס לשיעור עלייה נכון ברווח הגולמי של החברה ותוך התאמת ההתחייבויות הפיננסיות למועד הרלוונטי, מתקבל לחברה שווי של 14.3 מיליון ש”ח.

עמוד הקודם1...1011
12...53עמוד הבא