המסקנה העולה מהאמור לעיל היא כי אין חולק כי קופרלי ושלום (או מי מטעמם) היו היחידים שמימנו את פעילות החברה והשקיעו ברכישתה ובתפעולה. לתובעים לא היה בכך כל חלק. לכן, העובדה שהחברה התנהלה באופן גירעוני לא השפיעה על זכויות משפחת בכר (שהוסיפו לעבוד בחברה ולקבל ממנה את מלוא שכרם) אלא רק על קופרלי ושלום – שהם היו אלה שכיסו מדי חודש בחודשו את הגירעונות הללו ממשאביהם שלהם, בלא שהדבר פגע במשפחת בכר או בחלקה בחברה.
בני משפחת בכר קיבלו מהחברה שכר ששיקף את ערך העבודה שהם השקיעו בה
35. כאמור, עבדו בני משפחת בכר – ברק, בכר ולירון – בחברה. משאביה של החברה שימשו אם כן במהלך כל התקופה נושא התביעה לתשלום שכרם. בתמורה לעבודתם קיבלו ברק ובכר שכר בסך 35,000 ש”ח לחודש מדי חודש (ר' נספח 13 לכתב ההגנה). אין טענה של התובעים או מי מהם כי השכר הזה לא שיקף את ערך עבודתם, או כי הם היו זכאים לשכר גבוה יותר. לעומת זאת אין חולק כי קופרלי ושלום לא משכו שכר מהחברה ולא קיבלו ממנה באופן ישיר כל תמורה. לגישתו של קופרלי – למרות שהוא עבד "כמו חמור", הוא לא קיבל אף שקל כשכר מהחברה (פ' 19.6.2017 עמ' 120 שורות 21-23).
מכאן שאף שבני משפחת בכר היו היחידים מבין הצדדים להליך שעבדו בחברה, הם קבלו תמורה מלאה עבור עבודה זו. בנסיבות אלה אין היגיון בכך שתהיה להם ציפייה לגיטימית לקבל זכויות כלשהן בקשר עם העבודה מעבר לקבלת שכרם. מבחינה עסקית, לא הובהר מדוע יכול היה מי מבני משפחת בכר לצפות באופן לגיטימי לקבל דבר מה נוסף מהחברה ובקשר לפעילותה מעבר לשכר ששולם להם על-ידיה.
36. עוד אני סבורה כי לא היו יכולות להיות לבני משפחת בכר ציפיות ביחס לתנאי ההתקשרות של החברה עם ספקים ורוכשים. זאת משום שאם היתה החברה מתקשרת עם ספקים ורוכשים (כפי שטענו התובעים) בתנאים בלתי הוגנים מבחינתה, התוצאה האפשרית היתה יכולה להיות רק הגדלת הגירעון שלה. אולם גירעון כזה ממילא כוסה כאמור מדי חודש בחודשו על-ידי קופרלי ולא על-ידי התובעים (שכפי שהובהר אחזקותיהם בחברה לא דוללו כתוצאה מכך). יתרה מזאת – קיומו של הגירעון גם לא השפיע במהלך כל השנים על זכויותיהם של ברק ושל בכר כעובדים של החברה כולל תשלום שכרם, וכפי שיפורט הוא אף לא השפיע על טובות הנאה רבות ומפליגות שקיבלו בכר וברק – טובות הנאה שלפי גרסתם הסכים קופרלי בנדיבותו לתת להם. בהתבסס על האמור, לא ניתן אם כן לקבוע כי קיומם של תנאי מסחר שונים מאלה שהחברה התקשרה בהם בפועל, היתה אחת הציפיות הלגיטימיות של ברק ושל בכר במהלך תקופת פעילותם של הצדדים במשותף במסגרת החברה.