רכישת ירקות מתוצרת חקלאית במחירים גבוהים
63. התובעים טענו כי כאשר לקוח מוסדי רוכש בהיקפים גדולים, הוא נהנה ממחיר נמוך בהרבה מהמחיר הסיטונאי. למרות זאת, בפועל מחירי הרכישה של החברה מתוצרת חקלאית לא היו נמוכים מהמחיר הסיטונאי, ובמקרים רבים הם אף עלו עליו. לגישתם נתון זה עולה גם ממחירי סחורה שהוצעו על-ידי חברה אחרת בשם חברת תנובת הדרום, ומחוות-דעתה של ד"ר גלנדר מטעם התובעים.
כפי שפורט לעיל, טענות התובעים כי כאשר הם פנו לקופרלי תוך ניסיון לשכנעו לרכוש ירקות מספקים אחרים, הוא סירב בנימוק ש"כסף לא יוצא מהבית". לחברה הותר לרכוש מספקים אחרים רק ירקות שתוצרת חקלאית לא סיפקה. התובעים מוסיפים כי בעת ביצוע הזמנה של ירקות מתוצרת חקלאית, לא סוכם בינה לבין החברה על מחיר. המחיר נודע לברק ולבכר רק בסוף החודש עם קבלת החשבוניות. זאת בניגוד לדרך הפעולה העסקית הרגילה, המחייבת כי המחיר ייקבע במשא-ומתן בין הצדדים ולא בדרך של הכתבה חד-צדדית. התובעים ציינו כי כאשר הם רכשו סחורה מספקים אחרים, נחתמו הסכמים ביניהם לבין החברה שהבטיחו לה מחיר שנתי קבוע שסוכם מראש. הם טענו כי גרסת הנתבעים לפיה היה מחיר קבוע לירקות שנרכשו מחצי-חינם, נסתרה בראיות שהוצגו.
מנגד טענו הנתבעים כי יש לדחות את טענות התובעים הנוגעות למחירים שנגבו על-ידי תוצרת חקלאית. כך נטען כי אין מקום לתת משקל לטבלת השוואה שנערכה על-ידי ברק בין מחירים שגבתה תוצרת חקלאית מהחברה לבין המחיר הסיטונאי של הירקות. ברק ניסה לטעון כי הטבלה מעידה על כך שהמחירים שהחברה שילמה לתוצרת חקלאית הם דומים למחיר הסיטונאי, ולכן גבוהים מהמחירים שהחברה היתה יכולה לקבל מספק אחר. ואולם, ברק בחר להתייחס ל-7 ירקות בלבד מתוך סל כולל של 14 ירקות שהחברה רכשה מתוצרת חקלאית; והוא התייחס לתקופה קצרה של 3 חודשים בלבד מתוך קבוצה של 72 חודשים לגביה נטען לקיפוח. הנתבעים הפנו לחוות-דעתו של רו"ח שמואלי ממנה עולה כי החברה קיבלה מתוצרת חקלאית הנחה ממוצעת של כ-24% לעומת המחיר הסיטונאי והנחה של 43%-55% לגבי ירקות שנרכשו בהיקפים גדולים.
64. אני סבורה כי מהראיות שהוצגו לא ניתן לקבוע כי התובעים הוכיחו את גרסתם לפיה כל המחירים שנגבו מהם על-ידי תוצרת חקלאית היו גבוהים יותר ממחירים שהחברה היתה יכולה לקבל מספק אחר. כדי לעשות זאת היה על התובעים להתייחס למחירים שהחברה שילמה לתוצרת חקלאית במשך כל תקופת התביעה, ולהשוות אותם למחירים סיטונאיים של כל הירקות במשך כל התקופה. ואולם, ברק השווה בתצהירו את המחירים של תוצרת חקלאית למחירים הסיטונאיים במהלך שלושה חודשים בלבד (מרץ 2009, דצמבר 2009 ומרץ 2010). ההשוואה בטבלה אינה ברורה די הצורך (המחירים הסיטונאיים של חצילים למשל מתייחסים הן לחציל חממה והן לחציל שט"ח, הן לחציל סוג א' והן לחציל מובחר – ולא ברור לאיזה מהם נערכה ההשוואה). מעבר לכך, עיון בטבלה מעלה כי לא כל מחירי המוצרים בטבלה הם גבוהים יותר מהמחיר הסיטונאי.