המחירים בהם מכרה תוצרת חקלאית ירקות לחברה לא היו קבועים. לכן יש משמעות לבחינתם של המחירים לאורך תקופה של שנה שלמה, ואין מקום להסיק מסקנות מהתייחסות מקרית לתקופה של שלושה חודשים שלא ברור אם המחירים בה היו גבוהים יותר או נמוכים יותר מהממוצע. אין כל הסבר של ברק מדוע הוא בחר דווקא בשלושת החודשים אליהם הוא הפנה בטבלה נספח 14 לתצהירו ולא לחודשים אחרים, ומדוע לשיטתו החודשים הללו מאפיינים את התקופה כולה.
מאחר שנטל ההוכחה הוטל על התובעים להוכיח כי התנאים שהוצעו על-ידי תוצרת חקלאית היו גרועים יותר מאלה שהחברה יכלה להשיג מספקים אחרים, אין די באמור כדי להרים את הנטל הזה.
65. התובעים התבססו כאמור גם על טבלת השוואה בין מחירי תוצרת חקלאית לבין המחירים שהוצעו על-ידי חברת תנובת הדרום (נספח ד' לחוות-דעתה של רו"ח גלנדר). ואולם, גם המסמך הזה אינו יכול לסייע לתובעים להרים את הנטל. ראשית, מדובר במסמך שלא הוגש על-ידי עורכיו וככזה הוא מהווה עדות שמיעה ומשקלו הוא נמוך. יתרה מזאת, מדובר בהצעת מחיר שהוצעה לחברה אחרת – חברת סלטי שמיר. הנתבעים טענו כי מדובר בחברה שהיא גדולה בעשרות מונים מהחברה, ולכן היא רוכשת כמות גדולה הרבה יותר של ירקות ונהנית מהנחת כמות.
העובדה שסלטי שמיר רכשו יותר סחורה מאשר החברה אושרה גם על-ידי ברק בעדותו (ר' פ' 18.6.2017, עמ' 188 שורות 8-12). המומחית מטעמם רו"ח גלנדר אישרה כי "הנחת כמות סביר שתהיה" (פ' 18.6.2017, עמ' 50 שורה 4). עוד יש לציין כי גם הבדיקה של רו"ח גלנדר היתה בדיקה מדגמית, שלא ניתן להסיק ממנה מסקנות ביחס לתקופה כולה. זאת בעיקר כאשר הצעת תנובת הדרום היא הצעה שנתית, השונה במהותה מהמחירים השונים של תוצרת חקלאית לאורך השנה, אליהם השוותה רו"ח גלנדר. מכאן שלא ניתן להסיק מסקנות ביחס לתנאי המכירה של תוצרת חקלאית לחברה גם מהצעת המחיר שקיבלה סלטי שמיר מתנובת הדרום.
מעבר לכל אלה, עיון בטבלת ההשוואה שערכה המומחית רו"ח גלנדר מעלה כי לא כל המחירים של מוצרי חברת תנובת הדרום הם גבוהים יותר מאלה של תוצרת חקלאית. כמחצית מהמחירים הם נמוכים יותר. כאשר המומחית עומתה עם ענין זה היא השיבה כי "היו יותר מוצרים שנמכרו ביוקר מאשר כאלה שנמכרו בפחות" (פ' 18.6.2017, עמ' 54 שורות 5-6). אולם כדי להוכיח שמחירי תוצרת חקלאית היו באופן עקבי גבוהים ולא הוגנים, אין די באמירה זו שאין מאחוריה פירוט מלא ומדויק של כלל המחירים והשלכתם.