66. התובעים טענו כי כאשר החברה רכשה סחורה מספקים אחרים, ניתן לה מחיר שנתי קבוע, בעוד שתוצרת חקלאית לא הבטיחה מחיר כזה. ואולם, השאלה איננה האם הובטח על-ידי תוצרת חקלאית מחיר שנתי קבוע אלא האם המחירים שהיא גבתה היו מחירים גבוהים מהמקובל, והאם הוכח כי החברה היתה יכולה לרכוש ירקות במחירים נמוכים יותר מאלה שהיא רכשה מתוצרת חקלאית. מחיר שנתי אינו בהכרח מחיר זול יותר ממחיר משתנה.
67. התובעים ציינו גם את העובדה כי בעת ביצוע הזמנת הסחורה מתוצרת חקלאית לא סוכם מחיר וכי מדובר בהתנהלות חריגה בה המחיר נודע לברק ולבכר רק בדיעבד, עם קבלת החשבוניות. אכן, מדובר בדרך התנהלות חריגה – אולם גם בה כשלעצמה אין כדי להוכיח קיפוח של החברה והתנהלות לא הוגנת. מר שמש מתוצרת חקלאית העיד כי המחירים אותם גבתה תוצרת חקלאית מהחברה היו נמוכים, מחירי עלות, ומר שלום העיד כי הוא ביקש שיינתן לחברה יחס מועדף. טענות אלה עולות בקנה אחד עם חלקם היחסי של קופרלי ושלום בכל אחת מהחברות, ואין לשלול אותן.
עוד יש לציין בהקשר זה כי במסגרת הערכת השווי שביצע רו"ח שמואלי עבור הנתבעים, הוא מצא כי בחודש אותו הוא בדק, חודש דצמבר 2011, קיבלה החברה מתוצרת חקלאית הנחה בשיעור ממוצע של 24% לעומת המחיר הסיטונאי של הסחורה והנחה של 43%-55% בירקות שנרכשו בהיקפים גדולים. אכן, גם רו"ח שמואלי התייחס רק לחודש מדגמי אחד ולא לכל התקופה. אילו הנטל היה מוטל על הנתבעים יתכן שלא היה די בכך, אולם הנטל מוטל כאמור על התובעים ואני סבורה כאמור שהם לא הרימו אותו.
הטענה לגבי העמסת עלויות הובלה עודפות
68. התובעים טענו עוד כי תוצרת חקלאית דרשה מהחברה לאסוף את הסחורה שהיא רכשה ממנה מחצריה של תוצרת חקלאית. זאת בניגוד לספקים אחרים שהיו מובילים את הסחורה לחצריה של החברה. אני סבורה כי התובעים לא הוכיחו גם טענה זו – קרי לא הוכח כי התנהלותה של תוצרת חקלאית היא שונה מהמקובל בענף בהקשר זה.
מכירת מוצרים לחצי-חינם
69. הטענה הנוספת של התובעים היתה כי לא זו בלבד שהחברה נאלצה לרכוש את חומרי הגלם ביוקר מתוצרת חקלאית, היא אף נאלצה למכור את הסלטים המוכנים בזול לחברת חצי-חינם.
אני סבורה כי התובעים לא הוכיחו גם טענה זו. אין מחלוקת כי חצי-חינם היתה לקוח מהותי של החברה. אין גם מחלוקת כי כאשר נמכרת כמות גדולה ללקוח אחד, אין זה מן הנמנע כי הוא יעשה שימוש בכוח המיקוח שלו וידרוש ויקבל הנחה (המכונה כאמור "הנחת כמות" – ר' עדות רו"ח גלנדר; פ' 18.6.2017, בעמ' 50 שורה 4). המומחית רו"ח גלנדר לא שללה את האפשרות כי היו לחברה לקוחות שלא הוכח קשר שלהם לנתבעים, ואשר רכשו ממנה סחורה במחירים נמוכים יותר מאלה ששולמו על-ידי חצי-חינם. עובדה זו מעידה כי ניתן היה להסכים עם החברה על המחירים כמו אלה בהם הסחורה נמכרה לחצי-חינם גם במסגרת משא-ומתן עם צדדים לא קשורים. מובן שעובדה זו מחלישה את טענת התובעים (שממנה עולה כי המחירים שנכפו על החברה ביחסים מול חצי-חינם לא היו סבירים כלל).