אני סבורה כי יש לקבל את טענת התובעים בהקשר זה. רו"ח שמואלי אישר כי ביחס להתחייבויות הפיננסיות של החברה, הוא עשה שימוש במועד שאינו תואם את יתר הנתונים של הערכת השווי. הוא לא סיפק הסבר לכך שהוא בחן רק את ההתחייבויות הפיננסיות בהתאם למועד האמור (פ' 21.6.2017, עמ' 105 שורה 9-עמ' 106 שורה 7). אני סבורה כי נכון היה להתייחס למועד אחד (סוף שנת 2011) לגבי כלל הנתונים נושא חוות-הדעת. חריגה ממועד זה מחייבת הסבר – שלא ניתן כאמור על-ידי רו"ח שמואלי.
100. אולם, השינוי האמור בחוו"ד שמואלי אין בו כדי להשליך את התוצאה הסופית של חוות-הדעת ועל הערכת השווי של החברה הנגזרת ממנה. כך, על-פי התרחיש האופטימי בחווה"ד המשלימה (נספח 7) שווי תזרים המזומנים של החברה עומד על כ-6 מיליון ש"ח. לכן, גם אם יופחת מהסכום הזה שיעור ההתחייבויות הפיננסיות של החברה לסוף שנת 2011 (אשר לפי סעיף 92 לסיכומי התובעים עמדו על סכום של כ-14 מיליון ש”ח), שווי החברה יוותר שלילי, היינו התחייבויותיה עולות באופן משמעותי על שווי תזרים המזומנים שלה.
101. סיכומה של נקודה זו, במועד הרלוונטי בו חדלו התובעים לקחת חלק בפעילות החברה, שוויה של החברה היה שלילי גם לאחר תיקון חוו"ד שמואלי ביחס לשיעור ההתחייבויות הפיננסיות של החברה. יוער כי מסקנה זו עולה בקנה אחד עם העובדה שהחברה צברה במהלך כל שנות קיומה הפסדים וגירעונות, וזאת חרף העובדה שחלק מפעילותה לא נעשה מול חברות מקבוצת חצי-חינם. חרף האמור לעיל, החברה לא השכילה להיות רווחית.
מאחר שכפי שהובהר, טענות הקיפוח של התובעים נדחו, הרי שאין מקום להוסיף לשווי החברה פיצוי בגין הקיפוח. מדובר אם כן בחברה שבאופן מעשי היתה חדלת פירעון, והתובעים לא הוכיחו לכן כי היה לה שווי חיובי במועד בו הם חדלו לקחת חלק בפעילותה.
טענות הצדדים ביחס לדילול
102. התובעים טענו כי אין תוקף להחלטת החברה לדלל את שיעור האחזקה שלהם בה מ-48% ל-0.15%. לגישתם, ההקצאה נעשתה לאחר הגשת התביעה ומבלי שהוכח שהיה צורך בכיסוי הגירעון שהיווה הבסיס להקצאה. יתרה מכך, התובעים טוענים שהקצאת המניות לא אושרה כנדרש – ההחלטה התקבלה בישיבת דירקטוריון בה נכח קופרלי לבדו, והיא לא הועברה לאישור האסיפה הכללית, חרף העובדה שמדובר בהחלטה שיש לו בה עניין אישי. עוד טענו התובעים כי מדובר בהקצאת מניות מקפחת, משום שהיא נעשתה בשווי נמוך משוויה האמיתי של החברה.