התובעים צירפו גם את תצהירו של רון, ממנו עולה כי הטכנולוגיה אותה מפתחים הנתבעים במסגרת ארמרון אינה דומה או נסמכת על ה – Smart Browser (שם, סעיף 43). מעדותם של ציון ודן כמו גם מהאמור בתצהירו של ציון, ניתן ללמוד שהמיזם אותו מפתחים הנתבעים אינו נסמך על הטכנולוגיה של דופל או ה – Smart Browser. עדותם של ציון ודן, נתמכת בחוות דעתו של רועי מלצר אשר בחן את המערכת שבבסיס ה – Smart Browser ואת המערכת של הנתבעים שבפיתוח, וחיווה דעתו כי מדובר בשתי מערכות שנועדו לפתור "בעיות שונות תוך כדי טיפול בתעבורה מסוג שונה ושימוש בטכנולוגיות שונות". עדותו של ציון נתמכה גם בחוות הדעת של אור לביא, אשר בחן אף הוא את הטכנולוגיה של ה – Smart Browser לעומת הטכנולוגיה אותה מפתחים הנתבעים, וחיווה את דעתו כי "מדובר במוצרים שונים הפועלים בטכנולוגיות שונות ולצרכים שונים לחלוטין".
בחקירת המומחים מטעם הנתבעים, העלה בא כח התובעים טענה לפיה ההשוואה שהיה על המומחים לערוך, לא הייתה צריכה להיות בין ה – Smart Browser למוצר שמפתחים הנתבעים אלא בין האפשרויות שהתכוונו המייסדים של דופל לפתח במסגרת המיזם החדש לבין המוצר שמפתחים הנתבעים (ש' 19 ע' 289 לתמליל הדיון מיום 2.6.2016 ו - ע' 347, ש' 11 ע' 348, ע' 349, ע' 355, ש' 8 ע' 370 לתמליל הדיון מיום 5.6.2016). אכן, במסגרת המיזם החדש של דופל התכוונו המייסדים לפתח את ה – Smart Browser, ולטענת ארז, כבר הועלו רעיונות לפיתוח מוצר חדש, אלא, שרעיונות אלה, אפילו חורגים הם מהטכנולוגיה של ה – Smart Browser, רעיונות הם, וככאלה אינם ניתנים להגנה כל עוד אין הם בגדר סוד מסחרי כמשמעותו בסעיף 5 לחוק עוולות מסחריות. לא מצאתי שנטען וממילא לא הוכח, כי הרעיונות שנדונו במסגרת דופל, אינם נחלת הרבים ו/או שהתובעים נקטו אמצעים סבירים לשמור על סודיותם. כך, לא נטען כי דרור או ציון אשר לכאורה נחשפו לרעיונות הנדונים הוחתמו על הסכם חובת סודיות בטרם נחשפו בפניהם הרעיונות.
5. אפשר שהמוצר אותו מפתחים הנתבעים הוא פרי השיח הטכני שניהלו דן ורן עם ציון במהלך הניסיון של ארז, דן, בן ורן לגייס את ציון כמנכ"ל דופל. כך גם עולה מעדותו של דן, לפיה לא היו פוגשים את ציון אלמלא דופל ולא היו דנים ברעיון החדש של ארמרון אלמלא הוצג בפני ציון ה – Smart Browser (ש' 4 ע' 277 לתמליל הדיון מיום 2.6.2016). אלא שאפילו שוכנעתי שהמוצר המפותח בארמרון נסמך על השיחות הטכניות שניהלו רן, דן וציון, אין בכך כדי להקים את חזקת השימוש בסוד מסחרי, מקום שלא הוכח שהמוצר אותו מפתחים הנתבעים באמצעות ארמרון דומה דמיון מהותי ל – Smart Browser או למידע שהיה בדופל באותה העת.