גישתו של השופט ברק מרחיבה את מטרת הזמן הסביר מעבר לכך. לדעתו, הזמן הסביר נועד לאפשר למפיץ, בנוסף לכל אלה, גם לקטוף את פרי מאמציו בביסוס השוק ולמצות מאמצים אלה. הוא מצטט בתמיכה לכך את פסק הדין האמריקני בעניין .V .cambee's furniture inc
--- סוף עמוד 702 ---
173, at[29] (1987) . .doughboy recreational incאלא שפסק-דין זה, והפסיקה האמריקאית בכלל, אינם אומרים זאת. להפך, הם מצמצמים את מטרת הזמן הסביר עוד יותר מהפסיקה האנגלית ומהפסיקה שלנו. באותו קטע עצמו שמצטט השופט ברק מפסק הדין בעניין [29] cambeeמדובר על כיסוי ההשקעות של המפיץ בזמן, בעבודה ובכסף - "...his investment of time, labor and money" זאת ותו לאו. אין מדובר שם אפילו בהפקת רווח סביר מהעיסקה או בהיערכות לקראת סיום החוזה - כמו בפסיקה שלנו (בעקבות הפסיקה האנגלית) - שלא לדבר על הפקת ההנאה משוק הלקוחות שבנה המפיץ. וראה גם בפסקי-דין אמריקניים נוספים: Gibbs v. Bradahl; 628, at[30] (1938) .beebe v. Columbia axle co .V .georgia chemical co. Inc- florida;622- 621, at[31] (1960) .oil co Miskimen v. The kansas; 775, at[32] (1963) ., National laboratories inc[34] (1987) . Ridings v. Thoele inc; 399, at[33] (1984) . City star co 549atוראה גם 7, at[35] (1911) . Meyer v. Pulitzer publishing coממנו עולה בבירור, שאין הכוונה אלא לאפשרות לכסות את ההשקעות הראשוניות של המפיץ: ...If it appears the agent, induced by his appointment, has in good" faith incurred expense, devoted time, and bestowed in the matter of the Agency without having a sufficient opportunity to recoup such outlays In that behalf, for the law will not permit one to thus deprive another from the undertaking, the principal will be required to compensate him Upon by the courts in the circumstances suggested requires no more than of value without awarding just compensation. But the just principle acted In every instance the agent shall be afforded a reasonable opportunity The end of executing the authority conferred, and, if it is denied him, avail himself of the preliminary expenditure and efforts put forward to
" .that the principal should make compensation accordingly(ההדגשה שלי ש' נ') פתרונו של השופט ברק הוא אולי בגדר הדין הרצוי, אך, כפי שמראות הפסיקה האנגלית, הישראלית והאמריקנית, אינו בגדר הדין המצוי. הוא מותח את התרופה בעילה החוזית כדי להעניק למפיץ פיצוי על אובדן שוק הלקוחות שבנה.