7. תשלומי העובד:
5.5% לתגמולים
למרות האמור לעיל, לעובד המבוטח בקרן פנסיה ותיקה, יהיו שיעורי ההפרשות בהתאם להוראות חוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ"א- 1981.
12. נסיבות סיום העבודה של התובע
התובע לא הכחיש שהוא לקח פריט ממפעל "רב בריח", ללא רשות, אך לגרסתו מדובר בפריט חסר ערך, שהוא לקח אותו בהיסח הדעת, ומבלי להתכוון לכך.
על כך העיד התובע:
"ש. משהו פה לא ברור ואבקש שאולי תנסה להסביר. אתה טוען שלקחת חפץ שהוא היה זבל שהיה זרוק בזבל?
ת. כן. אני אסביר. יש מקום שנקרא משרד המשלוחים של רב בריח ששם מכינים את המשלוחים ושמים במשאית. יש פינת בלאי שכל יום בבוקר מגיעים המתקינים שמפוזרים באתרי בנין ומביאים את כל הבלאי ומניחים בפינה. מדובר בכמויות, כל מיני מנעולים מפתחות עיניות. אפילו הם לא מזדכים על זה. בסוף החודש מגיע מישהו ולוקח את זה בתשלום. אני כמו שכתבתי אני הגעתי למשרד למנהל המשלוחים שם והבנתי שהם בחדר האוכל אוכלים. כשחזרתי למשאית שלי אז היתה שם ערימה גדולה ומפוזרת ואני מתוך תמימות הרמתי עינית שעשויה מפלסטיק, מסביב זה כמו אלומיניום, זה הברגה. לקחתי את זה. לאוטו. מתוך תמימות. אין מה לעשות עם זה. לקחתי את זה. עליתי לאוטו וישבתי באוטו. לא ידעתי שאסור לי לגעת את זה. עשיתי את זה מתוך תמימות ולא כדי לגנוב את זה. לקחתי את זה בשביל לשחק עם זה. אין מה לעשות עם זה. משחקים את זה. כל העובדים היו יושבים שם ומשחקים עם הדבר הזה. לא יודע מה הם מקבלים על זה. אני יודע שלקחתי את זה בתמימות ולא כדי לגנוב".
(ראו ע' 7, ש' 7-20 לפרוטוקול הדיון).
מיד לאחר שמנהל הנתבעת קיבל הודעה מחברת "רב בריח" על מה שהתרחש, הוא הזמין את התובע ל"שימוע" וזה התבקש לכתוב את גרסתו, וכתב כך:
"אני עמר מרק ת.ז. xxxxxxxx שבתאריך 15/5/10 הגעתי למפעלי רב בריח. החניתי את המשאית שבה עבדתי לאחר הלכתי לחפש את מנהלי המשלוחים שאיתו עבדתי. הוא לא היה במקום. באותו רגע לאחר שהלכתי לכיוון המשאית שלו הרמתי מהרצפה חפץ אשר נקרא ענית ואתה הלכתי לכיוון המשאית. לאחר שישבתי במשאית ניגש אלי אדם ושאל אותי מה לקחת והסברתי לו והראיתי לו את החפץ דרך חלון המשאית ואז הוא החליט שאני למפעל יותר לא נכנס. ביקשתי סליחה ושזה לא נעשה בכוונה שזה מתוך תמימות. התנצלתי בפני כולם אך הדבר לא עזר ולכן נשארה החלטה לא להכניס אותי למפעל". (שגיאות במקור)