9. בע"א 6021/06 פיגון נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם בנבו, 9.8.09) התייחסה כב' השופטת פרוקצ'יה באריכות לדרישת תום הלב הנדרשת מחייב המצוי בהליך פשיטת רגל. בין היתר נאמר על ידה כי:
"הנכונות לאזן את עניינו של החייב אל מול עניינם של הנושים, ולהקל עליו בפרישת רשת ההגנה של הליכי פשיטת הרגל וההפטר, מתקיימת, אפוא, רק בחייב תם לב. מי שצבר את חובותיו בחוסר תום לב, או נהג בחוסר תום לב במהלך הליכי פשיטת הרגל, אינו ראוי להגנת הליכים אלה ולהפטר, ואינו זכאי כי עניינם של הנושים במיצוי אינטרס נשייתם כלפיו ייגרע".
(שם, פסקה 17).
כב' השופטת פרוקצ'יה (בהסכמת כב' השופטים ריבלין ופוגלמן) ציינה בהקשר זה בע"א 7994/08 גוטמן נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם במאגרים, [פורסם בנבו], 1.2.11) :
"החובה המוטלת על חייב לנהוג בתום לב כתנאי להכרזתו פושט רגל מתפרשת על פני שתי תקופות – התקופה הקודמת להליכי פשיטת רגל, בעת יצירת חובותיו, והתקופה המאוחרת לכך, מאז פתיחת הליכי הכינוס ופשיטת הרגל, עובר לדיון בבקשת ההכרזה (ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נז(4) 197, 206 (2003) (להלן: ענין בנבנישתי); לוין וגרוניס פשיטת רגל 173 (מהדורה שלישית, 2010) (להלן: לוין וגרוניס); רע"א 2282/03 גרינברג נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נ"ח(2) 810, 814 (2004) (להלן: ענין גרינברג); ע"א 4892/91 אשכנזי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מח(1) 45, 57 (1994) (להלן: ענין אשכנזי))".
(שם, פסקה 14).
"אשר לתום הלב הנדרש מהחייב במסגרת התנהלותו בשלב כינוס הנכסים, יש לציין כי שלב הדיון בבקשה להכרזת אדם כפושט רגל בא לאחר שנפתחו הליכי כינוס נכסים, ונעשו פעולות שונות לריכוז נכסיו של החייב, ולבירור פוטנציאל השתכרותו. ההליכים עד לדיון בבקשה להכרזת פשיטת רגל נועדו למצות ככל הניתן את בירור הנתונים הנדרשים לצורך התוויית תמונת-מצב, המשקפת באופן מלא ומדויק את היקף נכסיו הקיימים של החייב במועד נתון, ואת פוטנציאל השתכרותו, וכדי להבטיח עד למירב האפשרי את פרעון חובותיו לנושים. רק בקבלת תמונת נתונים שלמה כאמור, ניתן לאזן כראוי בין המגמה להבטיח את טובת הנושים בחלוקה יעילה ואמינה של מלוא נכסי החייב, לבין הרצון לאפשר את שיקומו של החייב, עד כדי הפטר, המאפשר לו פתיחת פרק חיים חדש, גם אם בסופו של יום לא פרע את מלוא חובותיו לנושים מחמת אי יכולת כלכלית..."
"השגת מגמות משולבות אלה, תוך איזונן הראוי, מחייב קיום תום לב מלא מצד החייב בבירור מלוא הנתונים המתייחסים הן לנכסיו והן ליכולת השתכרותו הפוטנציאלית. זהו תום הלב הנדרש בהתנהלות החייב במהלך הליכי כינוס הנכסים בעניינו. בלא גילוי וחשיפה מלאים של כל הנתונים הקשורים למצבו הכלכלי, לא ניתן להגיע להסדר הוגן של חלוקת נכסי החייב לנושים לצורך פרעון, ולו חלקי, של חובותיו כלפיהם".
(שם, פסקה 18).