"דרישת תום הלב כלפי החייב בשלב ההתנהלות טרם הכרזת פשיטת הרגל היא, אפוא, בעלת משקל מיוחד. היא מתבטאת בהטלת חובת גילוי מוגברת, המחייבת את החייב למסור מידע מהימן ומלא לנאמן בדבר מקורות ההכנסה שלו והיקף רכושו (ע"א 673/69 ארגלזי נ' אזולאי, כ"ד(1) 624, 628 (1970) (להלן: ענין ארגלזי); ע"א 560/73 גולדשטיין נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד כח(2) 359, 361 (1974); ע"א 501/67 כונס הנכסים הרשמי נ' ולנסי וקאסם, פ"ד כב(1) 23, 25 (1968) (להלן: ענין ולנסי); השוו: סעיפים 18ג(ג), 56(ב), 56(ג), 213א, 214 ו-216 לפקודת פשיטת רגל; ע"א 149/90 קלאר נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מה(3) 61, 66 (1991) (להלן: ענין קלאר); ענין ג'נח, בפסקה ד(3)). כחלק מחובה זו, על החייב להמציא כל מסמך בעל ערך העשוי לשפוך אור על היקף רכושו (ענין ג'נח, פסקה ד(4)). עליו להימנע מיצירת ערפול בנתונים הנוגעים לרכושו העלול להיגרם ממתן הצהרות סותרות, ולהזהר מיצירת ספק באמיתות גרסתו (ענין קלאר, בעמ' 66; ע"א 16/62 הלבר נ' ספורמס וכונס הנכסים הרשמי, פ"ד טז 1311, 1313-1315 (1962) (להלן: ענין הלבר); ענין ולנסי, בעמ' 26). על החייב לחשוף את כל מקורות ההכנסה שלו, ואין הוא רשאי לבור מתוך המידע שברשותו "מה ימסור לכונס הרשמי, ומה ינצור" לפי צורכי השעה (ענין ג'נח, פסקה ד'(3); ענין קלאר, בעמ' 66; ע"א 10267/06 לרקיף נ' כונס הנכסים הרשמי ([פורסם בנבו], 5.11.2008); ענין הלבר, בעמ' 1313-1315)".
(שם, פסקה 22).
מן הכלל אל הפרט:
10. דוח המנהל המיוחד בענייננו, מכיל מידעים סותרים.
מצד אחד נטען שם כי החייבים אינם משתפים פעולה בתום לב עם ההליך ועם המנהל המיוחד ולא מסרו נתונים מדויקים (רישת הדוח עמ' 1-2). כן נטען כי חקירת החייב הייתה מהוססת, לא קוהרנטית ולא ברורה (סעיף 10.8 לדוח).
מצד שני נטען, כי החייבים שיתפו פעולה והם מגישים דוחות מגובים באסמכתאות כדבעי (סעיף 13 לדוח).
11. מהנתונים שנגלו לפני בעת הדיון הממושך שהתקיים ביום 12.3.18 עלה, כי החייבים התנהלו בהליך באופן תקין, אלא שהנושים סברו כי הם מסתירים מידע באשר למקורות הכנסתו של החייב. כך נטען כי לא יתכן שהחייב משתכר 2,000 ₪ לחודש בלבד וכי הוא מבצע שירותים משפטיים בהיקפים משמעותיים יותר במשרדי עורכי דין תוך כדי עבודה כעצמאי. נטען כי הוא פעל דרך חברת שניז בע"מ המוגדרת כחברת קייטרינג אך בפועל מספקת שירותים משפטיים.
עוד נטען, כי החייבים דווחו על עזרה מבני משפחה, מידי חודש, בסכום של 4,000 ₪ וסכום זה אינו סביר. על פי הנטען, מקורו בהכנסה נוספת של החייבים שאינה מדווחת.