ז. התביעות הכספיות של התובעות
עוד בראשית הדיון קבעתי כי אין מקום לדון בתביעות הכספיות במסגרת התביעה שבפניי.
קביעה זו מקבלת משנה תוקף לאור הקביעות הנוספות לפיהן אין בפיטוריה של ז'אנה או בהפסקת הסכם הייעוץ כדי להוות קיפוח של התובעות.
לגופו של עניין ולטענות הכספיות שהועלו על ידי התובעות - מקובלת עלי טענת הנתבעים כי הסכם הפשרה שקיבל תוקף של פסק דין בבית הדין לעבודה סיים את כל המחלוקות בעניין זה.
אינני רואה כל צורך לדון בשאלה הנוספת של דין התביעה החדשה אשר הוגשה בת.א 19807-06-16 להשבת דמי הייעוץ ששולמו לתובעות.
כל טיעוני הצדדים בעניין זה יתבררו במסגרת אותה תביעה.
התביעה אשר הוגשה על ידי ז'אנה נגד החברה בבית הדין לעבודה בשנת 2011 (נספח ו' לכתב ההגנה) כוללת את כל הטענות העובדתיות אשר הועלו על ידה בתביעה שלפניי בעניין עזיבתה את מקום העבודה הקודם; יחסיה עם דני; תנאי השכר שהובטחו לה וסכומי השכר; דרישתה בעניין השלמת השכר לעבר עד למועד סיום הסכם הייעוץ וכן את הדרישה לפיצוי לעתיד ממועד סיום הסכם הייעוץ.
סכום התביעה בבית הדין לעבודה עמד על סכום של כ- 1.2 מיליון ₪ וסכום התביעה בגין רכיבים אלה בתביעה הנוכחית עמד על סכום של כ- 1.5 מיליון ש"ח.
בין הצדדים נערך, כאמור, הסכם פשרה.
לא מדובר בהליך של מחיקת התביעה בבית הדין לעבודה אלא בהסדר פשרה שקיבל תוקף של פסק דין.
בסיומו של הסכם הפשרה (נספח ז' לכתב ההגנה) נאמר כלהלן:
"... מצהירים הצדדים שאין להם ולא תהיינה להם יותר כל טענות ותביעות זה כנגד זה בנוגע לקיומם של יחסי עבודה בין הצדדים וזכויות הנובעות מיחסים אלו ככל שנובעות בגין כל תקופת העבודה וסיומה ובגין הטענות והדרישות הנובעות מתביעה זו לרבות כל טענה מטעמה של החברה נובוטק בע"מ בעניינים הנ"ל".
כלומר, במסגרת הפשרה האמורה ויתרו הצדדים על טענות ותביעות האחד כנגד השני בגין תקופת פעילותה של ז'אנה, באמצעות נובוטק, כמנהלת טכנית בחברה ובגין סיום תפקיד זה.
המונח "יחסי עבודה" בהסכם הפשרה מתייחס במהותו גם להסכם הייעוץ, שכן הסכם הייעוץ כולל אך ורק מתן שירותים באמצעות ז'אנה.
יתרה מזאת, הסכם הפשרה מתייחס במפורש לזכויות וחובות בגין כל תקופת העבודה ובסיומה, כולל ולרבות, תביעות וטענות של נובוטק בנושא זה.
מכאן עולה בבירור כי הסכם הפשרה מהווה מעשה בית דין בכל הקשור לתביעות הכספיות של ז'אנה או של נובוטק – בגין עבודתה של ז'אנה ובגין הסכם הייעוץ.