ו. טענת הנתבעים בדבר ביטול הסכם בעלי המניות
הנתבעים טענו, כאמור, כי מאחר וניאוקם מימשה את זכותה על פי הסכם בעלי המניות לבטל אותו, לאחר שמניות נורקם הועברו אליה, הרי שאין לתובעות זכות להמשיך ולקבל את המידע על פיו.
כפי שציינתי לעיל, לטענה זו יכולה להיות רלוונטיות, ככל שתהיה, רק החל משנת 2011 ואילך.
למרות זאת, אינני רואה כל צורך לדון בשאלה האם העברת המניות מנורקם לניאוקם - נעשתה כדין.
אומנם, נראה כי לא הונחה כל תשתית ראייתית לטענת הנתבעים לפיה מדובר אכן בחברה אחות של ניאוקם כפי שנדרש לעניין העברת המניות.
עם זאת, אישרה ז'אנה כי הסכימה להעברת המניות.
גם בעניין זה הועלתה על ידי ז'אנה טענה של לחץ (עמ' 65 לפרוטוקול):
"ש. קודם כל נבהיר את העניין; את נתת הסכמה להעביר את המניות מנורקם לניאוקם, נכון?
ת. נכון, תחת לחץ כבד.
ש. מה זה לחץ כבד?...
ת. התקשרו אלי דחוף, בהול בסוכות תבואי למפעל... מייק סמית רוצה להעביר את המניות שלו והוא צריך את זה דחוף..."
עדות זו אינה מהווה בסיס לטענה בדבר פגם ברצון אשר יצדיק את ביטול הסכמתה של ז'אנה להעברת המניות.
לגופו של עניין, מאחר וקיבלתי את טענת התובעות באשר להיותה של החברה חברת מעטים, הרי שהזכות המהותית במניות החברה מוקנית למעשה לשותפים בה.
התובעות טענו בסיכומים כי המוציא והמביא מטעם נורקם מאז יסודה של החברה, ולאחר מכן מטעם ניאוקם, היה סמית ז"ל.
האפשרות לביטול הסכם בעלי המניות הייתה מוקנית הן לנורקם בהיותה בעלת מניות באמצעות סמית - והן לניאוקם אם אכן הועברו אליה מניות נורקם. כל זאת באמצעות סמית אשר שלח את הודעת הביטול בפועל.
לכן, אין לשאלה באמצעות איזו יישות משפטית נשלחה הודעת הביטול כל רלוונטיות לעניין עצם הביטול.
לאור זאת, אין למעשה נפקות לטענות התובעות כי ניאוקם לא הייתה רשאית לשלוח את הודעת הביטול.
טענתן של התובעות לפיה ביטול הסכם בעלי המניות הייתה למנוע את זכותן לעיון בספרי החברה וקבלת הדוחות – נכונה ללא כל קשר לשאלת העברת המניות.
שי נשאל:
"ש. תאשר בבקשה שביטול הסכם בעלי המניות היה הדרך של מייק סמית, של נורקם ושלכם שלא למסור, שלנסות לא למסור מידע לנובוטק ולזאנה?
"ת. אני לא יכול לענות על זה בשם מייק סמית אבל אני מניח שזו הייתה המטרה שלו.
ש. ושלך?
ת. לצורך העניין תהיה גם שלי, כן ברוב הדברים האלה אני הלכתי עם מייק סמית"
(עמ' 79 לפרוטוקול).
אין ספק כי זו הייתה המטרה. אולם, את אותה מטרה ניתן היה להשיג אילו נורקם עצמה הייתה ממשת את זכותה על פי סעיף 7.1 להסכם בעלי המניות להודיע על ביטולו של ההסכם, בהודעה מראש של שלושה חודשים.
עם זאת, עולה במפורש מחקירתו של שי כי מדובר בהודעת ביטול המכוונת כלפי ז'אנה ונובוטק בלבד. כלומר, הביטול נעשה אכן כדי לטעון שהתובעות אינן זכאיות למידע, כאשר יתר בעלי המניות המשיכו לקבל את המידע הנרחב על פי הסכם בעלי המניות.
"ש. תסכים איתי גם שלמרות שלכאורה אני מדגיש לכאורה, נורקם ביטלה את ההסכם היא ממשיכה לקבל את הדוחות המפורטים האלה?
ת. חיובי היא מקבלת.
ש. למה?
ת. למה היא מקבלת את הדוחות?
ש. כן, היא לא זכאית להן יותר היא ביטלה את הסכם בעלי המניות?
ת. הדוחות המפורטים מוגשים בכל חודש לכל הדירקטורים בחברה. מי שדירקטור בחברה מקבל מי שלא דירקטור לא מקבל אותו. זה אומר שאילן מקבל, וגם מייק סמית קיבל עד שהוא נפטר.
ש. ברור. מידי חודש, כל הדירקטורים ?
ת. כן... כל הדירקטורים...
ש. אבל למיטב זכרוני לפני שפוטרה זאנה מחברותה בדירקטוריון זה לא נמסר לדירקטורים?
ת. אני לא יכול להענות על זה" (עמ' 76-77 לפרוטוקול).
בהמשך הסביר שי כי "מי שנמצא ודירקטור בחברה אצלנו מקבל את הדוחות המפורטים כי הוא צריך לראות מה קורה בחברה" (עמ' 80 לפרוטוקול).
גם דייג אישר בחקירתו הנגדית כי הוא ממשיך להכין לנורקם דוחות מפורטים, על פי הנחיות שהוא מקבל.
כלומר, כל יתר בעלי המניות, באמצעות נציגיהם בדירקטוריון, ממשיכים לקבל את המידע המורחב למרות הטענה כביכול בדבר ביטול הסכם בעלי המניות - כאשר זכות זו נמנעת באופן חד משמעית מהתובעות.
יש לזכור, כי הזכות לעיון הנרחב מוקנית לבעלי המניות באשר היותם בעלי מניות ולא עקב כהונתם כדירקטורים בחברה.
מדובר אם כן בפעולה מכוונת וחד צדדית ובחוסר תום לב של ביטול לכאורה של הסכם בעלי המניות – פעולה המהווה קיפוח מובהק של התובעות כבעלות מניות בחברה.
מכאן עולה, כי אין לראות בהסכם בעלי המניות כהסכם שבוטל. זכותן של התובעות לקבל את כל הדיווחים על פיו - הן בגין השנים עד לביטול לכאורה של הסכם בעלי המניות והן בגין השנים שלאחר מכן, כלומר משנת 2011 ועד היום.