פסק דין
1. מהות התביעה
לפניי תובענה שעניינה סכסוך בין בעלי מניות.
נטען, כי ענייניה של החברה התנהלו בדרך שבה יש בה משום קיפוח התובעות או מי מהן כבעלות מניות בחברה.
בית המשפט התבקש ליתן סעדים בגין קיפוחן של התובעות על פי הוראות סעיף 191 (א) לחוק החברות התשנ"ט – 1999 (להלן: "חוק החברות") ולהורות לנתבעים, ביחד או לחוד, לרכוש את מניות התובעת 1 בנתבעת 1, סטרוקם בע"מ (להלן: "החברה" או "סטרוקם").
כמו כן, התבקש בית המשפט להורות לחברה על העמדת ספרי ודוחות החברה לעיונן של התובעות. בנוסף, ביקשו התובעות כי יוצהר שהעברת 27.34% ממניות החברה מחברת נורקם לחברת ניואקם כהגדרתן להלן בטלה. כפועל יוצא, ביטולו של הסכם בעלי המניות כפי שיוגדר אינו תקף.
סעד נוסף שהתבקש הוא סעד כספי בגין הפרשי דמי ייעוץ ובגין פיצוי על אי קבלת דמי ייעוץ.
2. הצדדים
סטרוקם, חברה פרטית המאוגדת בישראל ורשומה ברשם החברות, הוקמה ביום 21.3.2001. עיסוקה בייצור חומרי ניקוי, חיטוי וטואלטיקה ומפעלה ממוקם בפארק התעשייה דשנים.
התובעת 1, נובוטק בע"מ (להלן: "נובוטק"), היא חברה פרטית המאוגדת בישראל ורשומה ברשם החברות.
נובוטק מחזיקה ב- 24.22% מהון המניות המוקצה של החברה.
התובעת 2, הגב' ז'אנה נוב (להלן: "ז'אנה"), היא המנהלת היחידה של נובוטק ומחזיקה במלוא הון מניותיה.
בכתב התביעה נטען כי ז'אנה היא אחת ממייסדות סטרוקם.
הנתבע 2, מר שי יעקב (להלן: "שי") הוא מנכ"ל החברה ודירקטור בחברה מטעם הנתבעת 5, ביוהיל בע"מ (להלן: "ביוהיל").
ביוהיל מחזיקה ב-24.22% מהון המניות המוקצה של החברה.
שי הוא בנו של מר דני יעקב ז"ל (להלן: "דני") אשר היה ממייסדי החברה והחזיק במניותיה באמצעות ביוהיל. עד סמוך לפני פטירתו שימש דני כמנכ"ל החברה וכדירקטור בה מטעם ביוהיל.
הנתבעת 3, Norkem Holdings PLC (להלן: "נורקם"), גם היא ממייסדי החברה, היא חברה אנגלית העוסקת במסחר בכימיקלים במספר שווקים בעולם. עד העת האחרונה הייתה רשומה נורקם כבעלת 27.34% מהון המניות המוקצה של החברה.
ברשם החברות נרשם כי מניותיה של נורקם הועברו לנתבעת 4, Niokem Inc (להלן: "ניאוקם"), חברה הרשומה ככל הנראה, לטענת התובעות, באחת ממדינות ארצות הברית. המוציא והמביא מטעמן של נורקם וניאוקם היה מר מייק סמית ז"ל (להלן: "סמית"), אשר הזדהה כיושב הראש של שתיהן. על פי הסכמות המייסדים, כפי שיפורט, פעל סמית, באמצעות נורקם, כדירקטור בחברה מאז ייסודה והמשיך לכהן כדירקטור בחברה מטעם ניאוקם - גם לאחר העברת המניות הנטענת מנורקם לניאוקם.
יצוין כבר עתה, כי התובעות טוענות שעל אף הרישום ברשם החברות העברת המניות האמורה אינה תקפה.
הנתבע 6 מר אילן נצר (להלן: "אילן"), גם הוא ממייסדי החברה, מחזיק ב-24.22% מהון המניות המוקצה שלה. כפי שיפורט להלן, אילן מכהן כדירקטור בחברה מאז שיוסדה וכן כמנהל מפעלה.
עוד ציינו הצדדים את מר אורי וולפרט (להלן: "אורי") אשר כיהן כדירקטור בחברה והיה גם הוא ממייסדי החברה לצידם של ז'אנה, דני, אילן ונורקם.
אורי החזיק מניות בחברה באמצעות חברת כמלוג בע"מ (להלן: "כמלוג"), אשר לטענת התובעות הייתה בבעלותו המלאה ואותה ניהל לבדו.
התובעות ציינו כי על פי ההסכמות בין מייסדי החברה עסק אורי בפיתוח עסקי ובניהול מפעל הנוזלים של החברה, עד לעזיבתו את החברה בשנת 2003 - מועד בו רכשו בעלי המניות הנוכחיים את מניותיו. את השירות האמור סיפק אורי לחברה באמצעות כמלוג על פי הסכם שירותי ייעוץ שנחתם בין החברה לבין התובעות, כפי שיפורט בהמשך.