ב. מהותה של החברה
כדי להתייחס לטענות התובעות בהקשר לנסיבות הרלוונטיות לתביעה זו, יש לדון קודם כל במהותה של החברה ובטענת התובעות כי מדובר בחברת מעטים.
אופי החברה עשוי להשפיע על הציפיות הלגיטימיות של הצדדים.
כך, בחברת מעטים, שהיא למעשה מעין שותפות, קיימת ציפייה לגיטימית של הצדדים לניהול משותף של החברה.
(רע"א 8646/04 חסקי אלון ייזום בנייה והשקעות בע"מ נ' אריה מיכלסון חברה ליזמות בע"מ פד"י נט(3) 380, 383; צ. כהן, בעלי מניות בחברה - זכויות חברה ותרופות (תשנ"א) עמ' 278).
בפס"ד אדלר הבהיר כב' השופט דנציגר מתי ניתן לסווג חברה כמעין שותפות.
נקבע כי סיווגה של החברה כמעין שותפות, באותו מקרה לצורך הענקת סעד של הפרדת כוחות, צריך להיעשות בזהירות, תוך מתן תשומת לב לנסיבות כל מקרה.
ניתן להיעזר בשורה של מבחני עזר ובכללם: מהו מספר בעלי המניות; האם פעילות החברה מאופיינת ביחס אישי בין בעלי המניות; מה יחסי אחזקותיהם; האם קיימת הבנה בדבר ניהול משותף של עסקי החברה; האם בעלי המניות החליטו להטיל הגבלות על העברת מניות.
מבחינת נסיבות המקרה שלפניי, עולה כי יש לקבל את טענת התובעות לפיה החברה היא אכן מעין שותפות. כך, בחברה מספר בעלי המניות מועט. רוב בעלי המניות הכירו עוד לפני הקמת החברה ומדובר היה במיזם עסקי משותף שלהם, על רקע אותה הכרות במקום העבודה הקודם.
מהעדויות אף עולה כי לכל הפחות בין דני וז'אנה היו יחסי אמון מלאים.
נראה כי הייתה הבנה בין בעלי המניות באשר לניהול משותף של עסקי החברה שתוקם בעקבות הרעיון המשותף למיזם העסקי, כפי שעולה מחלוקת התפקידים הברורה עוד בסמוך לייסודה של החברה.
הצדדים הגבילו במידה מסוימת את עבירות המניות (הגבלה למשך שלוש שנים, על פי סעיף 5.2.1 להסכם בעלי המניות, נספח 8 לכתב התביעה).
יתרה מכך, שיעור האחזקות של רוב בעלי המניות זהה או דומה - מלבד שיעור אחזקותיה של נורקם אשר השקיעה כספים בחברה.
אומנם, הצדדים קבעו בסעיף 24 להסכם בעלי המניות כי אין בכוונתם ליצור שותפות. עם זאת, עולה במפורש מפסק דין אדלר כי הדגש הוא על מהות היחסים בין הצדדים ולא על צורתם הפורמאלית.
אין כל רלוונטיות לטענת הנתבעים, אשר הועלתה על ידם לראשונה בסיכומים, לפיה מדובר בחברה מסחרית לכל דבר ועניין.
העובדה כי החברה היא חברה מסחרית אינה מונעת בדרך כלשהי את התנהלותה בדרך של מעין שותפות, אשר ברור כי גם מטרתה היא השאת רווחים מפעילות עסקית.
יש לכן לקבוע כי מדובר בחברת מעטים שהיא מעין שותפות.
בהקשר זה יש להתייחס לטענת הנתבעים בדבר מעמדה של ז'אנה בחברה, למרות שנראה כי הטענה נזנחה בסופו של דבר.
אינני רואה מקום לטענה הפורמאלית לפיה אין לז'אנה זכויות כלשהן בחברה, לרבות הזכות להעלות טענות של קיפוח, שכן נובוטק היא בעלת המניות הרשומה ולא ז'אנה.
כפי שטענו התובעות, עולה מעמדה המפורש של ז'אנה כבעלת הזכות המהותית במניות מהאמור במבוא להסכם בעלי המניות.
ב"הואיל" B להסכם הוגדרו: אורי, דני, ז'אנה ואילן כבעלי המניות הרשומים או כמוטבים בין באופן אישי ובין בשם יישות המצויה בשליטתם.
אין לכן מקום לטענה בדבר העדר זכויות בחברה בגין אי רשומה של ז'אנה כבעלת מניות בחברה.
יתרה מכך, כבר נקבע על ידי, כי ניתן להרחיב את זכות התביעה בגין קיפוח לגבי סכסוך בחברה שהיא חברת מעטים, גם אם המניות אינן רשומות על שם "השותפים המהותיים" בזכויות החברה.
(ראה ה"פ (ת"א) 59587-07-13 עדה מורג נ' ביזנס טיים – סקנורמה תיירות עסקית בע"מ (עמ' 45-46 לפסק הדין).
על כן, אין מניעה מבירור טענות הקיפוח של ז'אנה במסגרת ההליך שבפניי ואין מקום לטענת הנתבעים בדבר חוסר יריבות.